אנשי המקצוע במרכז לייעוץ מנטלי בספורט מחזיקים בשנות ניסיון רבות ובידע רב שנרכש בעבודה עם קבוצות, מאמנים וספורטאים מישראל ומחו"ל. אנו מעניקים ליווי לקבוצות וספורטאים בכל רחבי הארץ, החל מגילאי הילדים ועד לבוגרים המתחרים ברמות הגבוהות ביותר. אנו מאמינים ויודעים

כידוע, משחקים ותחרויות כרוכים בעומס רב לא רק מבחינה פיזית אלא גם ברמה המנטאלית. בעוד שהמאמץ הפיזי המשמעותי מורגש בעיקר בתחרות עצמה, ולפני כן באימונים, הרי שהאתגרים המנטאליים מופיעים זמן רב לפני התחרות והם הולכים ומתגברים לקראת המועד. דברים אלו

כל שחקן כדורגל בכל תפקיד נדרש להתמודד על המגרש עם מגוון אתגרים מנטאליים, בנוסף כמובן אל האתגרים הפיזיים. כך לדוגמא, על השחקן לקבל החלטות מהירות בשברירי שנייה, להפגין גמישות מחשבתית, לבחור בין החזקת הכדור ושחרורו, וכן הלאה. בתוך כך קיימים

היום עולה לאוויר שנה חדשה של נינג'ה ישראל. ספורט זה פרץ לתודעה הישראלית לאחרונה, כענף ספורט חדש, שמרתק מאות אלפים למסכים ואלפים לאולמות ופארק האימון. נדמה כי תחרות אתגר הנינג’ה מייצרת עניין רב ואנו צופים, משתאים לנוכח המתמודדים החטובים שמנסים

בשנים 91-92 עבדתי כיועץ של נבחרת הנכים של ישראל בכדורסל. מדובר בנבחרת עם עבר מפואר, אשר בשנות ה-60 וה-70 היתה נבחרת מאוד חזקה ועתירת השגים. מאמן הנבחרת הנוכחי, היה כוכב העבר שלה, ברוך חגאי, שחקן מצוין ומוכשר, עילוי עולמי בענף

המשחק של יפן עם בלגיה גרם לי להזיל דמעות בסוף המשחק. זה היה כל כך עצוב לראות את היפנים מפסידים ב 30 שניות האחרונות של ההארכה, אחרי משחק מדהים. ריגש אותי במיוחד המעמד של הליכה לקהל וקידה יפנית מסורתית מולו,

נבחרת ישראל בכדורגל ניצחה פעמיים במשחקים שכבר הרבה זמן לא ראינו.הכוונה היא, שמבחינה מנטלית לא ראינו תקופה ארוכה, נבחרת לוחמת שמנסה במשך רב המשחק הראשון להגיע ראשונה לכל כדור, לתקוף את השחקנים היריבים ולתת באמת את כל מה שיש לה,

אני מאד אוהב לצפות בהתעמלות מכשירים. ענף נפלא המשלב יכולות גופניות, קואורדינציה, אומץ, כישרון ובעיקר יכולות מנטליות יוצאות דופן. היכולת להתמודד עם הלחצים, להתנתק ברגע האמת מכל מה שעוטף אותך, ולהתמקד בתרגיל אותו ביצעת באופן מעשי אלפי פעמים באינספור אימונים.

"הספורט בארץ יכול ללמוד המון מהצבא"אוהד מעוז, פסיכולוג ארגוני, מספר מה למד ב־30 שנות עבודה עם ספורטאים ברמות הגבוהותאוריאל דסקל 19.09.18 אוהד מעוז הוא פסיכולוג ארגוני שעובד עם ספורטאים 30 שנה וכיום מוביל את הפרויקט המנטלי של הוועד האולימפי בישראל

זוכרים בשכונה שהתחלנו לשחק כדורגל ואף אחד לא רצה לעמוד בשער? בכל שכונה זה קיים מגיל מאד צעיר. במעט שכונות היה איזה "מתנדב" מזוכיסט שממש רצה לעמוד כשוער או שדחפנו לשער את זה ששיחק הכי פחות טוב. או שעשינו תורנות…והבדיחה