אתלטיקה הנה ענף ספורט שמורכב ממספר רחב של מקצועות המחולקים לתחום הריצה, הקפיצה והזריקה. בתוך תחום הריצה, ניתן למצוא את ענף הריצות הקצרות (100,200,400 מטר), ריצות בינוניות (800, 1500, 3000) וריצות ארוכות (5000, 10000 וריצת מרתון). בנוסף ישנם ריצות משוכות ומכשולים.מקצועות הקפיצה מתחלקים לשני סוגים של קפיצות: קפיצות אופקיות (קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת) וקפיצות אנכיות (קפיצה לגובה וקפיצה במוט). כל מקצועות הקפיצה הם מקצועות אולימפיים. מקצועות הזריקה הם מקצועות שדורשים כוח רב, אך גם לטכניקות הזריקה המסובכות, המשתנות בהתאם למקצוע, חשיבות גבוהה מאוד. ארבעה מקצועות הזריקה הם מקצועות אולימפיים- הדיפת כדור ברזל, יידוי פטיש, זריקת דיסקוס, הטלת כידון.
ככלל ההתמודדות המרכזית בענף האתלטיקה הקלה היא של האתלט מול עצמו. אמנם בכל ענף הוא מתחרה בצורה ישירה או עקיפה באתלטים אחרים ולעיתים אכן נפגוש אתלטים אשר יש להם עיסוק נרחב במתחרים שלהם, עיסוק שאינו מועיל לאתלטים. אנחנו נעזור לאתלט להתמקד במה שבשליטתו- הביצוע שלו בתחרות ולא להפנות קשב רב ומיותר לגורמים שאינו יכול להשפיע עליהם. לאחר ההבנה כי האתלט צריך להיות מרוכז בביצוע שלו יש לנו תפקיד מרכזי בהעצמת הביטחון והאמונה שלו ביכולתו לבצע את הפעולה בצורה מיטבית בזמן האמת. כאן נכנסים לידי ביטוי כלים כגון הדמייה, דיבור עצמי חיובי, רוטינות ושיפור יכולות הקשב והריכוז.
לכל ענף יש אתגרים מנטאליים שונים ולכן בכדי שנוכל לעבוד בצורה יעילה עם אתלטים הפונים אלינו יש בידינו היכרות מעמיקה עם כל אחד מהענפים השונים, הדרישות והאתגרים שלהם והמיומניות המנטאליות הנדרשות מהעוסקים בהם. לדוגמה, בענף הזריקה יש מחד צורך בעוררות גופנית גבוהה לפני ביצוע הפעולה אך יש לשמור על כך שהעוררות לא תהיה גבוהה מדי על מנת שלא תפגע בטכניקה של הביצוע. אנחנו עובדים עם כל אתלט על מציאת מידת העוררות המיטבית עבורו ונותנים בידו כלים כיצד להגיע לפני ביצוע הזריקה בתחרות לאותה רמת עוררות מיטבית.
בענף הריצות, ישנם הבדלים משמעותיים באתגרים המנטאליים איתם נדרשים להתמודד הספורטאים, בהתאם לענפים השונים. להלן דוגמה להבדלים אלו תוך התייחסות לריצת מרתון ולריצת ספרינט של 100 מטר:
ריצת מרתון– בענף זה נדרשת עמידות גבוהה לכאב ולסבל. מדובר בריצה שדורשת יכולת לשאת תחושות גופניות לא נעימות לאורך זמן. האתלטים נוטים להיפגש בשלבים מתקדמים של הריצה עם מושג שנקרא בשפתם "הקיר". זו אותה תחושה שהם הגיעו למקסום היכולות הפיזיות שלהם בתחרות ושאין לגוף יותר מה לתת. מכאן בעיקר נסמכים על היכולות והחוסן המנטאלי שלהם בכדי להמשיך בריצה. עם רצי מרתון יש לעבוד על הדיבור העצמי שלהם לאורך הריצה ובעיקר בנקודות קושי ומשבר. היכולת למצוא את המילים הנכונות שיעזרו לאתלט להתמודד ולדחוף עצמו קדימה ברגעים קשים אינה תמיד אינטואיטיבית, ודרך שיח והתנסויות בתחרויות אנחנו מבינים מה עוזר לאתלט ברגעים אלו. לעיתים אלו מילים מסויימות ולעיתים תמונה אותה מדמיין בראשו או מוסיקה מסויימת אשר משמיע לעצמו בראש. כלי נוסף בו אנחנו נשתמש הוא דימיון מודרך, בו האתלטים מדמיינים סיטואציות אשר עשויים לפגוש במהלך הריצה ואנחנו ביחד עימם מייצרים את דרכי ההתמודדות עם מצבים אלו. עצם קיום הדימיון המודרך מעלה למודעות את התחושות והרגשות שהרצים חווים לקראת הריצה וגם עוזר להם להגיע מוכנים יותר לריצה עצמה, כך כאשר הם נתקלים בסיטואציות שכבר דמיינו אותם, קל להן יותר להתמודד עימן בזמן אמת.
ריצת 100 מ'– ניתן לחשוב שאין אתגרים מנטאליים בריצה כ"כ קצרה. מה הבעיה? צריך פשוט לרוץ הכי מהר עד לקו הסיום. אבל זו טעות גדולה. אחד האתגרים המנטאליים הגדולים של האתלט בענף זה נמצא עוד לפני הזינוק לריצה. בריצה כ"כ קצרה היכולת לזנק בצורה מיטבית חשובה מאוד ויכולה להיות ההבדל בין ניצחון להגעה במיקום נמוך יותר. כאשר כולם עומדים על קו הזינוק מידת הלחץ והמתח הנפשי שחווה האתלט מגיעה לרמה הגבוהה ביותר. במצב זה האתלט חייב להתרכז רק בעצמו ולהשקיט את כל הקולות והרעשים שחולפים בראש, כגון, מחשבות על חוזקם של היריבים שלו, על ריצות קודמות, על האימון האחרון או מחשבות על מה יקרה לאחר הריצה (בעקבות ניצחון/הפסד). דרך שיחות נעבוד עם האתלטים על שיפור היכולת להתרכז ב'כאן ועכשיו' ולמקד את הקשב והתודעה בהווה ובעצמם, דבר שעוזר להם להגיע רגועים וממוקדים יותר לקראת הזינוק.
נכתב ע״י אורן הוברמן הפסיכולוג של איגוד האתלטיקה
© כל הזכויות שמורות ל-Mental Jump – המרכז לייעוץ מנטלי בספורט | עיצוב: קרן-אל עיצוב אתרים