היום עולה לאוויר שנה חדשה של נינג'ה ישראל. ספורט זה פרץ לתודעה הישראלית לאחרונה, כענף ספורט חדש, שמרתק מאות אלפים למסכים ואלפים לאולמות ופארק האימון. נדמה כי תחרות אתגר הנינג’ה מייצרת עניין רב ואנו צופים, משתאים לנוכח המתמודדים החטובים שמנסים לסיים בהצלחה מסלולי מכשולים הדורשים מהם מאמץ פיזי ויכולת אתלטית מרשימה. ניתן להתווכח האם מדובר בענף ספורט בכלל…אך לא ניתן להתעלם מהערך המוסף הנפלא המקדם אנשים לעסוק בפעילות גופנית ולהבין את האושר הטמון באימון הגופני.
הצפייה באתגר הנינג’ה מעניינת, באם ננקה לרגע את המלל מסביב והדרמות שהטלוויזיה יוצרת (מובן לגמרי) מדובר בענף ספורט שכיף לצפות בו. התחרות מפתיעה, מעניינת, מגוונת, קשה ובהחלט מאתגרת מאד את המתמודדים. דבר שגרם לי להרהר ולהציף את ההיבטים המנטליים של אתגר הנינג’ה. אני נזכר במתמודד יפתח קושניר, שסיים את העונה הקודמת במקום השלישי נפל למים ברגע של חוסר ריכוז/עודף לחץ במכשול הראשון אחרי הסטפר וייצר דרמה גדולה. ברור שיפתח היה מוכן פיזית לתחרות וההתאמן רבות לקראת המקצה שלו אך גם ברור שמשהו שם באותה השניה לא תיפקד וגרם לאי ההצלחה שלו.
ולכן, טעות לחשוב שמדובר במאמץ פיזי ויכולות אתלטיות של המתמודדים וזהו. יש כאן היבטים אסטרטגיים, טכניים וטקטיים אך מעל לכל, לדעתי, יש את ההיבט הפסיכולוגי, שמשחק תפקיד דרמטי באתגר הנינג’ה. איזק קאלדירו, אחד מהזוכים באתגר הנינג’ה האמריקאי ומי שהגיע לפסגת ההר הנחשק מחזק את הנושא המנטלי: “… יש המון לחץ פסיכולוגי שהוא מעבר ללחץ הפיזיולוגי, יש מתמודדים חזקים מאד אך הם עושים שגיאות מנטליות רבות”.
כשבאים לנתח את ההיבט הפסיכולוגי, אנו מבינים שמדובר בענף ספורט שונה. מן הסתם, מדובר בענף ספורט יחידני, בו המשתתף תלוי באופן מוחלט בעצמו. בניגוד לענפי ספורט אישיים שיש יריב מולך (טניס, ג’ודו), כאן נדרש המתמודד להתחרות בעצמו, בשעון ובאתגר שהמסלול הספציפי מייצר. הדבר דומה לענף התעמלות המכשירים, טיפוס, קיאקי הסלאלום וכד’. מכאן, ניתן לגזור את התובנות לגבי הדרישות המנטליות מאתגר הנינג’ה ועל אילו אלמנטים מנטליים אמור המתמודד לעבוד ולהשתפר. ברור, כי עבודה על ההיבט הפיסי\טכני\טקטי הוא חשוב…עדיין המרכיב המנטלי באתגר הנינג’ה הוא מכריע וההסבר מיד מגיע…
אתגר הנינג’ה בנוי על “one shot” או הזדמנות אחת בודדת להשלים את המסלול בזמן הקצר ביותר. אין שום אפשרות לתקן. טעית – הלכה העונה. (הדבר דומה לתחרויות באולימפיאדה ואליפויות עולם). אלמנט שכזה מכניס מערך מובנה של לחצים וחרדות (נפרט בהמשך) שבבסיסם המחשבות הטורדניות, שמתחילות הרבה לפני התחרות, של “רק לא לטעות…רק לא ליפול…” וכד’. חשיבה הגנתית שמתייחסת להיבט השלילי. במצב שכזה מה שמשתלט על הספורטאי זה עולם הטעויות הפוטנציאליות ופחות ההקשרים החיוביים של הביצוע. וכמו שאנו יודעים, לא פעם, מחשבה מייצרת לנו תחושות ורגשות שגורמות להתנהגויות לא יציבות ומגדילות באופן משמעותי את הסיכוי לטעות. האימון המנטלי מאפשר שחרור המצבים הללו ולמידה קוגנטיבית (סיזיפית עד מאד) למודעות ואחר כך כלים להתמודדות. מרכיב נוסף, קשור באלמנט אי הוודאות שיש במסלול ומה הוא צופן למתמודדים. ניתן להתאמן באופן כללי על פיתוח יכולות ותרגילים דומים. אך יש לקחת בחשבון שהמסלול יציע למתמודדים אתגרים שטרם התנסו בהם. הדבר יוצר בהגדרה אי וודאות ברמה גבוהה. אי וודאות מייצר חוסר שליטה, חוסר שקט שמוביל למצבים רגשיים שתיארנו קודם. אתגר הנינג’ה מייצר לחצים מסוגים שונים, שמופעלים ממספר מקורות (דומה לענפי ספורט אחרים): לחץ ביצוע – האם אני מספיק טוב לעומת האחרים? לחץ זמן – על מנת לנצח עלי להשלים בזמן קצר (משפיע אסטרטגית על תוכנית ה”משחק” שלי), לחץ של המתחרים – מתחרים ביצעו לפני ואני מודע לתוצאות שלהם, לאיכותם ויכולותיהם. לחץ חיצוני – טלויזיה, קהל, תקשורת. המטרה לזהות את מקורות הלחץ, להבין מה דומיננטי ומשפיע וברוב המקרים לקבל את זה כחלק אינטגרלי ממכלול התחושות שיש לנו סביב תחרות. יותר מכך, כל ספורטאי ומבנה האישיות שלו, ניסיונו וחוויות עבר שיש לו מתחרויות. הכלים דומים אך ב”איך” מטפלים שונה ברוב המקרים. המטרה במקרה זה, להביא את הספורטאי למודעות מנטלית גבוהה, להבנה מתי הלחץ משתלט והופך למטרד ואיך לנהוג במצבים הללו (יש מספר כלים חשובים) ובעיקר, הספורטאי לומד לסמוך על עצמו לאורך התהליך. עוד מרכיב מנטלי חשוב באתגר הנינג’ה קשור בפחד וחרדה – לא לעמוד בציפיות, להיכשל, לעשות “פדיחה”, להחליק או ליפול, חרדה מאלמנט אחד במסלול ש”צובע” את התחושות הכלליות. פחד אמיתי, גם באם מודחק מפציעה או נפילה. בחלק מהמקרים זה קשור בביצוע של אלמנט מסויים. וגם כאן, לא תעזור עבודה נוספת על הטכניקה, עד שהספורטאי לא יידע להתמודד עם הפחד מבחינה מנטלית הוא יתקשה להתקדם.
עוד נושא מעניין קשור בקבלת החלטות – האם מגיעים עם “תוכנית משחק”, מהיכן מקבלים החלטות תוך כדי תנועה? היכן לאחוז, מהיכן לטפס, מתי אני נח ומתי “נותן בראש” וכד’. שברירי שניה מפרידים לפעמים בין הצלחה לכישלון.
באופן טבעי, כשהולכים לפארק או לחדר האימונים…מתאמנים בעיקר על ההיבטים הפיסיים והטכניים. מתוך ניסיון רב, ברור לנו היום ללא צל של ספק שניתן להתאמן ולחזק יכולות מנטליות. גם מתוך מתמודדי הנינג’ה הבודדים שהגיעו עד כה לאימון מנטלי ראינו איזה שינוי ותמיכה הם קיבלו.
המרכז לייעוץ מנטלי בספורט – Mental Jump מטפל ומאמן מנטלית ספורטאים בכל הדרגים, בכל הרמות ובכל הענפים. אתגר הנינג’ה דורש מהספורטאי לדעת להתמודד עם הלחצים, להכיר את עצמו לעומק ולדעת לזהות מצבים רגשיים. הספורטאי נדרש ליכולות התמקדות וריכוז ברמות גבוהות, למידה עצומה של אופטימיות וחיוביות ופתיחות לתמיכה. ב Mental Jump אנשי מקצוע שמכירים את העולם הזה לעומקו, לא רק ברמה התאורטית אלא בעיקר ברמה הפרקטית, בעלי ניסיון רב ומוכח בהכנת ספורטאים לרגעי האמת בתחרויות ברמות הגבוהות ביותר.