השפעה של מאמנים על הפן המנטלי במשחק

הפוסט הקרוב מוקדש לכל המאמנים…והמנהלים באשר הם…
סיפור מרגש ולא שגרתי התרחש אתמול במשחק ליגת האלופות בין סביליה לליברפול. סביליה רשמה את אחד הקאמבקים הגדולים לאחר שחזרה מפיגור ביתי של 3:0 מול ליברפול ל-3:3, תוצאה שקירבה אותה להבטיח את המקום בשמינית גמר ליגת האלופות. לחזרה המדהימה קדמה הודעה במהלך המחצית של המאמן אדוארדו בריסו, שבישר לשחקניו כי הוא חולה בסרטן הערמונית.
מאמנים רבים מתלבטים כיצד לנהוג במחצית? מה אני משדר לשחקנים? ומחפשים דרכים יצירתיות לעורר קבוצה ממצבי אדישות וזחיחות, להרגיע קבוצות ממצבי לחץ וחוסר ביטחון וכד'. רוב המאמנים, אינם מודעים למצבם הרגשי ולא פעם, פשוט מגיבים לתחושותיהם ומחצינים בתוקפנות תחושות לחץ וכעס או ההיפך, קופאים על מקומם ומתקשים להגיב למתרחש סביבם.
המפתח בדרך כלל, הוא שמאמנים מיומנים ומנוסים ובעלי מודעות עצמית מנסים להבין מה הם מרגישים וכיצד הם אמורים להגיב למול הבנת מצב הקבוצה ומה באמת זקוקים השחקנים שלהם עכשיו? האם הם זקוקים לתמיכה, ביטחון ומילים חיוביות או לדחיפה מוראלית, או ל"שטיפה" כהוגן על רמת המשחק. השאלה המרכזית, לא פעם, כיצד להעביר את המסר? ולכל מאמן יש כבר את "בנק" הכלים והאפשרויות שלו. מאמן חייב להבין: מה השחקנים שלי צריכים עכשיו?
כשמנתחים את בחירתו של בריסו מאמן סביליה ניתן לנתח את החלטתו ממספר כיוונים:
1. הקבוצה היתה בפיגור 0:3 במחצית ולכן הוא הכניס את זה במחצית כדי להעיר אותם. זאת דרך להוציא אותם מהשוק שהיו בו. הוא הטיל פצצה כדי לשנות אוירה.
2. הוא התכוון ממילא לשתף אותם ולאור ההתפתחויות, התאים לו להשתמש בזה.
3. בחירה להשתמש בכוחה של הכנות והאותנטיות של מאמן מול השחקנים שלו. יש בזה המון כוח כשהמאמן "מסיר" מסיכות ועובר לרובד אישי וקרוב
4. המאמן בחר לתת משמעות ללחימה שלהם. הוא נלחם על חייו והם נלחמים על חייהם בליגת האלופות העונה. משמעות רגשית עמוקה ללחימה והקרבה.
5. סוג של מנהיגות אישית וקרובה. יש דברים הרבה יותר חשובים ממשחק כדורגל… שחרר מהם את הלחץ ויצר אפקט של ".. תחזרו למגרש ותשחקו כדורגל…" חזרו לפרופורציות.
ההשפעה של מאמנים על הקבוצות שלהם עצומה. לחיוב ולשלילה.