שפת גוף וביצועים בספורט

אני מאד אוהב לצפות בהתעמלות מכשירים. ענף נפלא המשלב יכולות גופניות, קואורדינציה, אומץ, כישרון ובעיקר יכולות מנטליות יוצאות דופן. היכולת להתמודד עם הלחצים, להתנתק ברגע האמת מכל מה שעוטף אותך, ולהתמקד בתרגיל אותו ביצעת באופן מעשי אלפי פעמים באינספור אימונים. התחרות האמיתית היא נגד עצמך… הרי באופן תיאורטי… מה הבעיה? אתה מוכיח לעצמך יום יום שהנך מסוגל לבצע באותה דרגת קושי ובניקיון רב אלמנטים מסויימים. אז מה הבעיה לבצע בתחרות מטרה? האמת, מתערבים כאן אינספור משתנים: פנימיים וחיצוניים. לא אפרט כרגע, הייתי רוצה להתמקד בנקודה אחת והיא בקשר בין שפת גוף וביצוע. בצפייה באליפות העולם המתקיימת בדוחא, תפס את עיניי תרגיל הגמר בקורה לנשים. התחרות על הקורה לא התעלתה לרמה גבוהה. שש מתוך השמונה שהתחרו נפלו מהקורה לפחות פעם אחת. לבסוף זכתה מי שעשתה הכי פחות טעויות… אבל מה שמשך את עיניי היה הקשר הישיר בין שפת הגוף של המתעמלות והביצוע שלהן בפועל. הלחץ הכריע, אין ספק. אותן מתעמלות נפלאות שנפלו מהקורה יצאו לשבריר של שניה מתבנית הריכוז שלהן ונפלו. אותן מתעמלות, שנראה היה שהן נהנות מכל רגע, שומרות על פנים שמחות וחינניות יצרו רצף אלמנטים, כמעט ללא טעויות וקטפו את המקומות הראשונים. יש קשר ישיר בין תחושות ביטחון, שמחה והנאה לבין ביצוע. כשאתה מחייך, שבע רצון ושומר על חינניות…אתה באופן טבעי פחות לחוץ. והפוך, פחד, חרדה וחשש מתבטאות בשפת גוף קפוצה, גוף קצת שמוט ומעורער. על תחושת ביטחון ומודעות לשפת גוף ניתן להתאמן בדיוק כפי שמתאמנים על אלמנטים אקרובטיים, גמישות ודיוק. אחת הטכניקות המפורסמות – fake it till you make it, שמדברת על המשמעות של שפת גוף חיובית והיכולת לשחרור כמויות שונות של טסטוסטרון, אדרנלין או דופאמין במוח, (טרנסמיטרים, המשפיעים על התנהגות ורגשות ) על ידי שפת גוף ופעילות גופנית. הדופמין הוא כימיקל שנמצא במוח ומספק לנו תחושות חיוביות כמו אושר, הנאה, מרץ ומוטיבציה. חלק מהסימפטומים שיבואו לידי ביטוי ברגע שרמת הדופמין צונחת הם רגשות שליליים עוצמתיים, חוסר במוטיבציה, חוסר יכולת להתרכז, אימפולסיביות ועוד'. אימון מנטלי חשוב לביצוע בדיוק כמו אימונים טכניים או פיסיים!