fbpx

התמודדות עם לחץ

אסטרטגיות התמודדות עם לחץ – סדנא מנצחת

רמי הוא מנהל בכיר בתחום השיווק באחד הארגונים הגדולים בארץ. בחודשים האחרונים הוא עוסק בשיווקו של מוצר חדש שיצרה החברה והנה הגיע היום החשוב ביותר בתהליך זה – פגישה עם לקוח אסטרטגי גדול שאם יעדיף לרכוש את המוצר של החברה על פני מוצרים של החברות המתחרות הוא יוכל להכתיר בהצלחה את התהליך הארוך שעבור בחודשים האחרונים וכלל שעות רבות של עבודה, עליות ומורדות, לילות טרופי שינה וישיבות ארוכות ואינטנסיביות עם שותפיו לתהליך. פגשתי אותו יום לפני הפגישה החשובה וראיתי שהוא מוטרד, לא מרוכז, עצבני (נזף שלא כהרגלו על המלצר בגלל טמפרטורת הקפה). ועייף. בקיצור ניתן לומר שללא ספק הוא היה נראה לחוץ. למרות שתכננו לעבור ביחד על המצגת שהכין, לוודא שהוא זוכר את כל הפרטים ולחדד את האופן בו מתכוון להציג את המוצר בפגישה, מייד הבנתי שאין טעם לדבר עם רמי על כל אלו. הדבר החשוב ביותר בנקודת הזמן הזו היה לעזור לרמי להתמודד עם הלחץ שהוא מרגיש שהראה היה שעומד להכריע אותו.

לאורך השנים בהן אני עוסק במקביל גם ביעוץ לארגונים ולמנהלים וגם לספורטאים תחרותיים אני בתחושה שהעיסוק בהתמודדות עם לחץ בעבודה אינו מספיק רחב. במקרים רבים ארגונים משקיעים בפיתוח היכולות הארגוניות, העבודה המסודרת, בניית תהליכי עבודה, הגדרת מטרות ויעדים וכו'. אבל חשוב להבין שכל אלו לא יעזרו אם בסוף, ברגע האמת כאשר מנהל או עובד אמור לקחת את כל אלו ולהוציא אותם לפועל, הוא יתקשה מאוד אם לא יידע להתמודד עם הלחץ אותו הוא חווה. בדוגמה הנ"ל אם רמי לא יצליח להשתלט על הלחץ שלו או אפילו לנצל את הלחץ כגורם חיובי ודוחף לא יעזרו לו כל תהליכי העבודה החשובים מאוד בהם השקיע בחודשים האחרונים. לעיתים כמו בספורט תחרותי, גם בעולם העסקי מה שעומד כפסע בין הצלחה לכישלון הוא היכולת להתמודדות עם לחץ כדי להוציא מהכוח אל הפועל את היכולות אותן בנינו והכנו תקופה ארוכה.

 

אז מהו בכלל לחץ? 

למושג לחץ יש הגדרות שונות ורובן מתארות באופן כללי מצב שנוצר בשל פער שקיים בין המשאבים והיכולות שאנו חשים שיש לנו לבין מה שנדרש מאיתנו על מנת להצליח בביצוע של מטלה מסוימת. ככל שהאירוע הוא חשוב יותר ובעל השלכות משמעותיות עבורנו רמת הלחץ תעלה בצורה חדה גם לאור קיומו של פער קטן ביותר. אם אנו נותנים למחשבות השליליות במצבים אלו להשתלט עלינו – הפחד להיכשל, התחושה שאנו לא מספיק מוכנים (שהרי אף פעם לא נרגיש מוכנים במאת האחוזים), החשש לאכזב את שאר העובדים בארגון או בצוות – או אז מצבנו יהיה לא טוב. הלחץ ישתלט עלינו ויעצים את התחושות השליליות ואנו ניכנס למעגל קסמים שלילי שיהיה קשה לצאת ממנו.

בנקודה זו חשוב לומר – לחץ, או יותר נכון התחושות שנלוות ללחץ, הן תגובה טבעית ואף חיונית להצלחה שלנו במקרים אלו. במצבי לחץ המוח מזהה שאנו נמצאים בפני אירוע שחשוב לנו – למשל במקרה בו אנו מתכוננים לפגישה לה יש משמעויות לעתידנו העסקי, עומדים על קו העונשין בשניות האחרונות במשחק כדורסל חשוב, או אולי נתקלנו בממוטה בתקופת האבן. התגובה של הגוף שלנו לכל המצבים האלו לא השתנתה בהרבה מאז ימי האדם הקדמון. במצב זה הגוף נהיה דרוך, הוא מתחיל להתארגן ולהתכונן בכדי לספק לנו משאבים להתמודד עם המצב החשוב. זרימת הדם מוגברת והורמונים מסוימים מופרשים בגוף, אלו משפיעים עלינו בצורות רבות ומגוונות – זיעה קרה, רעד בגוף, צורך ללכת לשירותים, מחשבות מבולבלות, קושי להתרכז, ועוד. על מנת להתמודד בצורה טובה יותר אנחנו צריכים לקחת את התחושות האלו, את האנרגיה שרצה לנו בגוף ולרתום אותה לטובתנו או לכל הפחות לנטרל את ההשפעות השליליות שלה עלינו. 

אחת הזירות שמאפשרת לנו ללמוד ולתרגל מצבי לחץ הינה זירת הספורט. ספורט תחרותי מעמיד את הספורטאי כמעט באופן יום-יומי במצבי לחץ בהם הוא נדרש להתמודד ולספק ביצוע מיטבי תחת לחץ. כאנשי מקצוע שעובדים כבר שנים רבות עם ספורטאים נראה שיהיה סביר לומר שכ-80 אחוז מהעיסוק שלנו בסיוע לספורטאים ולקבוצות הוא בללמד אותם ולתרגל איתם דרכי התמודדות עם לחץ.

 

בנקודה זו אנו רוצים להציג לכם ציטוט של ספורטאי ונסו לנחש מי אמר את הדברים (התשובה תופיע בתחתית הדף).

"עכשיו אני יכול להודות…לפני המשחק היה לי את כל הדברים הרגילים…היו לי כאבי בטן, הלב שלי דפק בקצב מטורף, הידיים שלי הזיעו, רצתי לשירותים כל חמש דקות… ואני עוד אמור להיות הבחור המנוסה"[1].

אין ספק שהתמונה שמתוארת כאן היא של ספורטאי שנמצא בלחץ, בדומה מאוד לדוגמה של רמי שהובאה בתחילת המאמר. העובדה שספורטאי גדול ומנוסה כל כך עדיין חווה לחץ גם בפעם המי יודע כמה בה הוא ניצב לפני משחק חשוב היא הוכחה נוספת לכך שלחץ הוא תופעה טבעית שאנו צריכים ללמוד להתמודד איתה ולחיות איתה ואף להנות ממנה ולהצל אותה לטובתנו. במחקר שנערך עם ספורטאי על (כגון מייקל ג'ורדן, טייגר וודס, רוג'ר פדרר) נשאלו הספורטאים איך יודעים שהולך להיות להם מה שנקרא "יום טוב", כלומר שהביצועים שלהם יהיו ביצועי שיא. כמעט כולם ציינו את תחושת הלחץ כסימן מקדים לכך. חלקם אף ציינו שאם הם לא מרגישים את הלחץ הם מייצרים אותו כדי לדחוף את עצמם. מייקל ג'ורדן מתאר את ההכנה המנטלית שלו כתהליך בו הוא מלחיץ את עצמו ודוחף את עצמו להיות יותר ויותר טוב ולא מוותר לעצמו.

נראה שלמרות נקודות הדמיון הרבות עובדים ובעיקר מנהלים בארגונים לא מצליחים לנצל את הלקחים אותם ניתן מעולם הספורט ולהשתמש בהם בעולם הארגוני. זאת למרות שלשתי הזירות מאפיינים רבים דומים ואף זהים – בשניהם אנו נמדדים בסופו של דבר על הצלחה או כישלון בביצוע שהמשוב עליהם הוא חד משמעי ולא ניתן לפרשנות. האם הצלחת למכור מוצר ללקוח גדול? האם הצלחת להרים את הפרויקט אותו ניהלת בזמן הנדרש ותוך שמירה על העקרונות שנקבעו? האם המחלקה שבניהולך עמדה ביעדים השנתיים שהוגדרו לה? ועוד ועוד.  

בשתיהן ישנו מרכיב משמעותי של פעילות תחת תנאים של חוסר וודאות וחוסר שליטה במהלך הביצוע – ולעיתים עובר זמן עד שנדע האם ההחלטות שקיבלנו והפעולות שביצענו מובילות אותנו לעבר השגת המטרה. חוסר הוודאות ותחושת חוסר השליטה בשניהם נובע מכך שההצלחה שלנו (או הכישלון) יכול לנבוע גם מדברים שמחוץ לשליטתנו – בספורט זה יכול להיות השופט או אפילו תנאי מזג האוויר ובארגונים אלו יכולות להיות פעולות של מתחרים או שינויים בתנאי השוק. מעבר לכך, גם הספורט וגם עולם העבודה מורכבים משגרה שוחקת של עבודה או אימונים בה אנו נדרשים לבנות את היכולות שלנו ומאירועי שיא בהם אנו חייבים להיות במיטבנו (תחרות מטרה או הצגת מצגת במכרז חשוב). שגרה זו מאופיינת גם בעליות וירידות, הצלחות וכישלונות עימם אנו צריכים וחייבים ללמוד להתמודד כדי שנוכל להוביל את עצמנו את הארון שלנו להישגים הרצויים לאורך זמן.

 

ישנו מגוון רחב של דרכי התמודדות עם לחץ, ויתכן שבחלקן גם העובדים בארגון משתמשים באופן אינטואיטיבי, שהרי הספורט העממי צובר תאוצה וסביר שרבים מהם אף עוסקים בעצמם בספורט בשעות הפנאי – בריצה באוויר הפתוח, בחדר הכושר ואולי במשחקי טניס או כדורגל עם חברים בסוף השבוע.  אנו סבורים שארגונים יכולים להרוויח רבות במידה וידעו לקחת את הכלים וסוגי ההתמודדות עם אתגרי הספורט בהם משתמשים ספורטאים תחרותיים או אפילו חובבים על מנת להצליח בצורה טובה יותר עם אתגרי הניהול והביצוע בארגון.

באופן כללי, אסטרטגיות התמודדות עם לחץ ניתן לחלק לשתי קבוצות – ישנן אסטרטגיות שמכוונות להתמודדות עם ההיבט הפיסי והרגשי של הלחץ ומטרתן להרגיע את הגוף. אלו יכולות לכלול פעולות כגון נשימות עמוקות, מדיטציה, מיינדפולנס, ואפילו דבר פשוט כמו לקחת כוס מים קרים לפני שנכנסים לישיבה החשובה. הקבוצה השנייה של אסטרטגיות מכוונת להתמודדות עם המחשבות שרצות בראש ולכוון אותן בצורה נכונה. אלו כוללות דיבור פנימי חיובי, והחלפת החשיבה האוטומטית של "מה יהיה אם…" ו"רק שלא יקרה…" בחשיבה על הפעולות שצריך לבצע ועל הדברים אותם אני מתכנן לעשות.

נקודה נוספת בהקשר הארגוני אותה יש לקחת בחשבון הינה ההשפעה ארוכת הטווח של לחץ מתמשך שיכול להוביל לאורך זמן לשחיקה ולירידה בביצועים שגם אם לא נרגיש בה באופן מידי השפעתה תגיע בטווח הארוך.

 

אנו מציעים סדנה שמשלבת את הניסיון הרב שלנו בעבודה עם ספורטאי עילית וקבוצות מהרמות הגבוהות ביותר עם הניסיון הארגוני שלנו בכדי לאפשר לכם למידה אישית חווייתית ועוצמתית, הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית.

אנו מאפשרים בסדנא לכל המשתתפים לחוות לחץ באמצעות למידה והיכרות עם ענף ספורט מרתק שהוא אחד מענפי הספורט העתיקים בעולם – הסייף. אנו נהפוך אתכם לסייפים ליום אחד – תלמדו את עקרונות הענף, את חוקיו ותתנסו בסיף בעזרת מאמנים מובילים. במהלך הפעילות כל אחד מהמשתתפים יצטרך ללמוד להתמודד עם לחץ, ילמד להכיר טוב יותר תגובותיו ללחץ. את הלקחים התובנות והמסקנות הפרקטיות כל אחד יוכל לקחת איתו בחזרה לארגון, כך שתתאפשר לו התמודדות עם לחץ בעבודה בצורה טובה ונכונה יותר לשיפור תוצאות הארגון. 

אנו סבורים שארגון שיידע להקנות לעובדיו ולמנהליו את הכלים להתמודד עם לחץ יוכל להביא לאורך זמן לביצועים טובים יותר ובמחיר שחיקה נמוך יותר.   

 

האנשים שלנו עובדים בכל הרמות: החל מילדים בתחילת דרכם בגילאי 11-12 ועד ג׳ודאי נבחרת מנוסים שמתחרים בחו״ל ומתכננים להגיע לאולימפיאדה.

צרו אתנו קשר בטלפון 050-5273133

או במייל [email protected]

ונשמח לעבוד אתכם

 


[1] רוג'ר פדרר, הטניסאי הגדול ביותר בעולם, לאחר שזכה באליפות ארצות הברית הפתוחה ב-2007

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

דילוג לתוכן