לאחרונה ראיתי את הסרט התיעודי המעולה של HBO – The weight of gold המספר את סיפורם של ספורטאים אולימפיים בסיום אירועי שיא "כשמשקל הזהב" על הכתפיים. סרט שחושף טפח מהמשא \ מסע הנפשי שעובר על ספורטאי הישג תחרותיים.
בשנתיים האחרונות אנו עדים ליותר ויתר ספורטאים החושפים את המצוקה הנפשית אליה נקלעו במהלך הקריירה התחרותית שלהם.
"אני עדיין זוכר את אותם הימים, בהם לא רציתי לראות אף אחד, לא רציתי לדבר עם אף אחד, לא ממש רציתי לחיות. הייתי במעלית אקספרס לתחתית. הגעתי למקום ממש אפל". דבריו של השחיין האמריקאי מייקל פלפס, שחזר מאולימפיאדת ריו עמוס במדליות. השחיין שיתף במצוקה שעבר "לא יכולתי לדבר בגלוי על הקשיים איתם התמודדתי, הרגשתי שזה ביטוי של חולשה".
ב-1998 היה זה רונאלדו שהתמוטט בחדר ההלבשה של נבחרת ברזיל לפני גמר המונדיאל מול צרפת עם התקף חרדה קשה. אתמול פורסם על אלון תורג'מן, שחלה בקורונה וחווה התקף חרדה שגרם לו לרדת למחתרת. "לא הצלחתי לנשום. אם אחותי לא הייתה עונה לי אני לא יודע איך זה היה נגמר. הייתי כל היום לבד בחדר, לא הצלחתי לסגור עיניים". גם שחקנה של פ.ס.ז אנחל די מריה סיפר בפירוט על התקף החרדה שעבר…מי שפתח את הפתח ושיתף בפירוט היה הכדורסלן קווין לאב, שסבל מהתקף חרדה במהלך משחק בנובמבר 2017, והוא התעקש לספר את סיפורו "כדי שאנשים ילכו ויטפלו בעצמם". הטור של לאב זכה לכותרת "Everyone Is Going Through Something" וכך הוא כתב בו: "במהלך פסק זמן ברבע השלישי, המאמן קרא לי, כשהתיישבתי על הספסל, פתאום הרגשתי את הלב שלי פועם בקצב מהיר מהרגיל. אחר כך לא הצלחתי להסדיר את הנשימה… אני זוכר את עוזר המאמן צועק משהו על ההגנה שלנו. הנהנתי, אבל לא שמעתי הרבה ממה שהוא אמר. בנקודה הזאת, התפרקתי. כשקמתי ועמדתי לחזור למגרש, הרגשתי שאני לא מסוגל… אמרתי למאמן 'אני כבר חוזר', ורצתי לחדר ההלבשה. רצתי שם מחדר לחדר, כאילו שאני מחפש משהו. רק קיוויתי שהלב שלי יפסיק את המרוץ הזה… סיימתי כשאני שוכב על הגב, על רצפת חדר ההלבשה, מנסה להכניס מספיק אוויר כדי לנשום".
מניסיוננו, רבים מהספורטאים סובלים ממש אבל לא מצליחים לבקש עזרה. הסיבה המרכזית נעוצה בחינוך ובתרבות בכלל ובספורט בפרט בהם בקשה לעזרה נפשית מתפרשת כחולשה וחוסר תפקוד ומשם זו למעשה בושה גדולה. להיות "חזק", ללכת עד הסוף ולא להראות חולשה. המשמעות של עזרה נפשית לא נמצאת בלקסיקון. לצערי, מניסיון, גם המערכות השונות מנסות לגמד ולהשתיק את התופעה. כל הסימנים והאינדיקציות מופיעים ובכל זאת, "המערכת" מבקשת להשתיק… ממליצה לספורטאים להיות חזקים ולעבור את זה …בשנתיים האחרונות, ספורטאים רבים מבינים כי אין יותר מה להסתיר. קריסה נפשית היא חלק מהתמודדות עם מערך הלחצים של ספורט מקצועני והישגי.
התקף חרדה, מתעורר לנוכח תחושת פחד קיצוני, בהלה פתאומית ואינו קשור לסכנה מידית, שכרוך בחווייה רגשית אינטנסיבית. חשוב לומר שהתקף חרדה מגיע לפעמים ללא טריגר מיוחד וזה יכול להתרחש גם כשזוכים בהצלחה ומגיעים לטופ. ברוב המקרים ילווה בסימנים פיסיולוגיים כהזעת יתר, דפיקות לב, סחרחורות, אי נוחות במערכת העיכול, כאבי ראש, קשיי נשימה, רעידות וכד'. סימנים גופניים יחד עם מחשבות על התקף לב קיצוני, מחשבות על אובדן ותחושה כללית של "השתגעתי" כל אלה הם סימנים להתקף חרדה. (אין הכוונה כאן להתקפי חרדה הנובעים מהתמודדות במקביל עם אובדן, פרידה וכד'). הספורט התחרותי מעצים את התחושות שלנו, רגשות אלו "שולחים" את הספורטאים לחוויות שטרם הכירו. אך לא בזה מסתכם העניין, גם לספורטאים יש עולם אישי, של זוגיות, חינוך, משפחה, תקשורת, פרסום, רשתות חברתיות, כתבות, טוקבקים, ספונסרים, קהל… ולפעמים, קריסה נפשית היא תוצר של מכבש הלחצים הלא נגמר הזה.
העבודה בשגרה עם פסיכולוג ספורט מאפשרת ללמוד להבין מהם מקורות הלחץ אצל הספורטאי ומהן אסטרטגיות ההתמודדות העומדות לרשותו. ובעיקר מהם הכלים לוויסות רגשי תוך כדי התמודדות בכל החזיתות. המרכז לייעוץ מנטלי בספורט – Mental Jump מטפל ומאמן מנטלית ספורטאים בכל הדרגים, בכל הרמות ובכל הענפים. ב Mental Jump אנשי מקצוע שמכירים את עולם הספורט התחרותי לעומקו, לא רק ברמה התאורטית אלא בעיקר ברמה הפרקטית, בעלי ניסיון רב ומוכח בהכנת ספורטאים לרגעי האמת בתחרויות ברמות הגבוהות ביותר, בתמיכה מנטלית בשגרה והתערבויות במשברים.