היום צפיתי ברבע גמר הרולן גרוס בין תים האוסטרי ושוורצמן הארגנטינאי. הארגנטינאי (שמדורג נמוך מתים) ניצח לאחר 5 שעות (!!!) של קרב נפילים. טניס משובח, תהפוכות, שינויי מומנטום, מהפכים ומה לא. אני חייב לומר הרגשתי תשוש בסוף המשחק…ובכלל לא זזתי מהטלויזיה (בעצם כן ..הלכתי לאכול, עשיתי מיילים ווטסאפים, ואפילו השתתפתי בשני דיוני זום…איזה כיף שאפשר להיות במיוט ולראות טניס …). המשחק הזכיר לי כמה משחק הטניס הוא ייחודי, ונחשב לאחד מהקשים מנטלית. המשחק טומן בחובו משמעת עצמית ברמה גבוהה, דיוק, אי התפשרות טכנית ופיסית, נחישות והתמדה, שמירה על איזון, חיוביות וריכוז לאורך הרבה זמן. המשחק הוא "אף פעם לא גמור"… גם כשאתה מוביל או בפיגור רציני. אתה צופה במשחק ומשתאה כמה סבלנות, אורך רוח ותעצומות נפש יש לשחקנים המובילים בטופ העולמי.
לא לחינם אחד הכינויים שדבק במשחק הטניס לאורך השנים הוא “המשחק המנטלי”. לעיתים נראה כי מדובר במאבק מנטלי בין שני ספורטאים, שהמנצח בו יהיה מי שמצליח לשמור את עצמו מרוכז, חיובי וחזק בראש לאורך זמן רב יותר במהלך המשחק. פעם הסבירו לי, שמי שמגיע לטופ 10 צריך לנצח ב 55% מהנקודות, המשמעות המנטלית היא שאתה צריך להיות מוכן מנטלית להפסיד 45% מהנקודות. לא עניין של מה בכך.
בטניס המשחק אף פעם לא גמור, גם כשהשחקן בפיגור או ביתרון גדול, בין אם מדובר בגיים עצמו, במערכה וכמובן בהסתכלות על המשחק כולו. בנוסף, זה אחד המשחקים הבודדים בהם יכול לנצח במשחק כולו מי שזכה במצטבר בפחות נקודות. המשמעות היא שאתה חייב לשמור על ראש רגוע וחיובי מבחינה מנטלית בכל רגע נתון, בין אם נראה שכבר אין לך סיכוי או שנראה לך שכבר ניצחת במשחק.
כלי נוסף, חשוב מנטלית בארגז הכלים של הטניסאי הוא יכולת החיזוי (anticipation) למהלכים של השחקן היריב. יכולת החיזוי מתבססת על התבוננות פעילה במהלכי השחקן היריב ומתוך זה גוזרים תבניות משחק ושפת גוף. בדרך זו ניתן לצפות לאן יוגש, יגיע הכדור ולפעול בהתאם בשברירי שניה מוקדם יותר ובכך לקבל יתרון מסוים, שיכול לעשות את ההבדל.
אתגר מנטלי נוסף הוא העובדה שאתה נמצא לבדך על המגרש, אין אפשרות לשוחח עם המאמן, וגם התקשורת איתו אסורה לפי החוקים. העובדה שאתה לבדך גם גורמת להרבה תופעות של כעס עצמי, תסכול ועצבים שהשחקן נוטה להרגיש ולעיתים להוציא על עצמו באופן גלוי או סמוי. זכורה לי במיוחד התמונה של הטניסאי הרוסי יוז'ני שהיכה את עצמו במהלך משחק עד זוב דם. בהחלט מראה קשה לצפייה.
במשחק ראיתי את המאמץ הפיסי העצום שהשקיעו השחקנים יחד עם המאמץ להישאר מפוקסים, ממוקדים ולא להיכנע למומנטום חיובי או שלילי שמתהווה. במהלך המשחק על הטניסאי לשאוף להיות ברמת ריכוז גבוהה ללא מאמץ, לשמור על גמישות ויציבות רגשית לאורך המשחק. כאן חשיבות הדיאלוג הפנימי של השחקן תוך כדי משחק היא מכריעה. במשחק הטניס משחקים עשרות אם לא מאות נקודות, החוויה של הצלחה או כישלון חוזרת רבות. עם זאת, חשוב מאוד מצד אחד לא להיכנס לחווייה של שמחה קיצונית ומצד שני לא להישאב לתסכול ודכדוך. לשחק כל נקודה “כאילו” זה נקודת משחק בגמישות ויציבות רגשית ומחשבתית לאורך זמן על מנת ליצור מומנטום חיובי ארוך טווח.
אחד הספרים הטובים להיבט המנטלי בטניס נכתב על ידי הטניסאי האמריקאי ברד גילברט. בספרו "winning ugly" מפרט ברד גילברט את כל השיטות המנטליות שסייעו לו לגבור על טניסאים מוכשרים ממנו בסדרי גודל, לדבריו. מבחינתו "…שליליות זה כמו שפעת…אתה יכול לקבל אותה בשניה…" ובזה הוא ממצה דיון ארוך על חשיבות היכולת להישאר חיובי ולעבוד על החיוביות לאורך משחק שאין לך מושג כמה זמן יימשך. גילברט מדגיש את החשיבות של ההכנה המנטלית, המשחק מתחיל לפני שהמשחק מתחיל – מכוון להכנה מנטלית. הוא מציע לעשות צ'ק ליסט מנטלי – על היריב, האישיות שלו, ניסיונו, יתרונותיו וחסרונותיו. האם הוא מנסה להשפיע על האווירה, האם הוא עושה "פרובוקציות", האם הוא מאחר, בא בזמן, האם הוא מנסה להוציא משיווי משקל… ועוד ועוד'. בין עצותיו הרבות הוא מציע לשחקני טניס ללמוד לשלוט בכעסים, להרוס ליריב את תוכנית המשחק שלו דרך הניסיון להיכנס ו"להתעסק לו בראש". בהחלט ספר מעניין מאדם לא שגרתי.
בקיצור, על מנת להיות שחקן טניס מוביל ומוצלח חשוב לפתח את המודעות ולהכיר היטב את האישיות והעולם הרגשי הפנימי. העבודה עם פסיכולוג ספורט מאפשרת להכיר את הטניס כענף מנטלי לעומק. לפתח מחשבה וידע עצמי, להבין את מגוון התופעות המנטליות המתרחשות במהלך משחק, להבין את הניואנסים הקטנים שגלומים בכל מהלך, גיים, חבטה. במנטל ג'אמפ יש את אנשי המקצוע המנוסים, שעבדו עם מיטב הספורטאים והטניסאים בדורות האחרונים. נשמח לייעץ ולסייע ככל שניתן.