מיד לאחר המשחק עם סקוטלנד ודרמת ההדחה של נבחרת ישראל בכדורגל החלו לצוץ סרטונים של נאום המוטיבציה של זהבי והווייב שאפף את חדר ההלבשה של הנבחרת רגע לפני העליה למשחק.
נתחיל מהסוף,
לנאומי מוטיבציה יש מחיר (רוצה לומר, לא מתאים תמיד, לכל אחד ובכל מערכת…). במאמר קצר זה אביע את דעתי האישית והמקצועית לעניין זה.
מה זה נאום מוטיבציה ? הכוונה להתכנסות הקבוצה לפני יציאה לתחרות ובה במשך מספר דקות אחד ממנהיגי הקבוצה, הקפטן, המאמן או מנהל בכיר אחר עומד מול השחקנים ונושא נאום בו ישנן, בדרך כלל, מטפורות רגשיות, פתוס יוצא דופן והשוואות לאגדות ספורט כאלה ואחרות. המטרה בדרך כלל היא לתת קיק של אדרנלין, לפגוש את ה"קישקע" של השחקנים ולהגביר להם את מאגרי האנרגיה לקראת המשחק או התחרות.
לא מכיר מחקרים שבחנו קורלציה בין נאומי מוטיבציה והצלחה במשחקים… לכן, ההסברים שלי מקורם בהבנה מקצועית וניסיון בשטח.
התגובה הראשונית שרואים סרטוני מוטיבציה זה WOW. איזו התרגשות, זה באמת מרגש, לפעמים אף מרטיט את הלבבות… אבל בואו נעשה סדר ונבין מה ההשלכות על השחקנים.
1. נאומי מוטיבציה כמגבירי לחץ וחרדה – כשחקן, אם עד המשחק הייתי עסוק בלהתאזן רגשית. עכשיו אני עסוק בלהירגע. הנאום מעורר רגשית ומגביר את תחושת הציפייה ממני כשחקן ומאיתנו כקבוצה. בדרך כלל אחרי הנאום רמת העוררות עולה מאד ואצל חלק מהשחקנים זה מגביר חרדה ולחץ. זכורים לי מראות של שחקנים שיצאו לאחר נאומי מוטיבציה ארוכים ומרגשים עם פרצופים חתומים, הבעות פנים חלולות ורעש הקהל במנהרה רק הגביר את החשש.
2. נאומי מוטיבציה תורמים בטווח הקצר. אך מה קורה שאחרי כמה דקות הכל משתבש? ומתהפך על הקבוצה ומתפוצץ בפרצוף. הרי בסוף, אין תחליף להכנה מנטלית ומקצועית לפני ולתרגול קבוצתי של התרחישים אותם ייפגשו במשחק. זכור לי ציטוט של יורגן קלופ, לגבי ההכנה המנטלית: "… יש לשחקנים תפיסה שונה עכשיו, אמר קלופ, כשהוא מתייחס לכך שהעונה שעברה הוכיחה לשחקנים שתמיד אפשר לחזור למשחק ולנצח. "יישמנו בדיוק את מה שאנחנו עובדים עליו מבחינה מנטלית", "אנחנו לא 'רודפים' במשחק אחרי מישהו אחר אלא תמיד משחקים רגיל. מהדקה הראשונה אנחנו משחקים כדי להבקיע אז כשאנחנו בפיגור זה צריך להישאר בדיוק אותו דבר. זה מה שיש לשחקנים בראש". זו דוגמא למסר מובנה, קונסיסטנטי שיכול להגיע כתזכורת לפני משחק…ומייתר לדעתי, את הצורך בתדלוק וליבוי הלהבה הרגשית.
3. הנעה חיצונית – נאומי מוטיבציה בדרך כלל לוקחים את השחקנים דרך "מסע מוצלח של מישהו אחר" – דוגמאות מהעבר, השוואות וסיפורי גבורה. זה מישהו חיצוני להם. זה לא בהכרח הם עצמם. ההשוואה הזו מייצרת פער בין הסיפור לבין תחושות המסוגלות של השחקן או הקבוצה. אם כבר נאום מוטיבציה – חייב להיות קשור לשחקנים בקבוצה הספציפית, יכולותיהם והאמונה של המאמן או המנהיג בהם.
4. על דרך החיוב או על דרך השלילה? "אין מצב שאנחנו חוזרים לפה בלי נקודות" ! "לא מפסידים היום…." "רק ניצחון…לא פחות מזה…" אלו רק חלק מהמסרים הנאמרים מפורשות בנאומי מוטיבציה. מסרים אלו שזורים בטקסט ובסאב טקסט של הנואם. הבעיה המובנית במסרים אלו שהם מייצרים, בהגדרה, לחץ ישיר על התוצאה. ומה שנשאר בדרך כלל לשחקנים זו הציפייה שאסור להפסיד. העוצמה של מסר על דרך השלילה היא חזקה מאד ונצרבת בזיכרון של השחקנים. התת מודע שלנו קולט את השפה, את האותות ומתרגם לתפיסה של מגננה, תירוצים, האשמות כפועל יוצא של המסר שהתקבל. בשפה המקצועית קוראים לזה "מסרים תת הכרתיים" SUBLIMINAL MESSAGING.
5. נאום מוטיבציה – הצורך הוא של הנואם. כל הנואמים, לדעתי, בסופו של דבר היו זקוקים לנאום על מנת ל"הקל" במעט על הלחצים בהם הם היו שרויים. קצב הדיבור, טון ועוצמה, הבעות פנים מלמדים על רמת עוררות גבוהה ( לפעמים על גבול ההיסטריה). הנאום, מהווה קתרזיס שחרור בו הנואם למעשה "משליך" מעצמו את חוויית הלחץ באמצעות נאום חוצב להבות. וזה משחרר את הנואם… ומה עם הספורטאים?
6. אז מה כן?
א. לעבוד כל השבוע על אימונים ובצידם המסרים שמתכוננים בצורה הטובה ביותר לאופי המשחק, צורת המשחק \הצבת השחקנים וכד'
ב. לעבוד עם הנהגת הקבוצה על תרחישים במשחק ודרכי ההתמודדות – תקשורת חיובית, שפת גוף, עידוד, חיזוק שחקנים ספציפיים, בניית רוטינות ותרגולם וכד'.
ג. לפני המשחק לעבור על מספר מסרים קצרים שמתזכרים את ההכנה שלפני במשך השבוע
ד. אופי המסרים חיובי ומביע אמון בשחקנים בעמדות השונות ובקבוצה
ה. זהו.
ו. על מוטיבציה של שחקנים להופיע, להיות תחרותיים לומדים מתחילת השנה \ השבוע ולא דקה לפני משחק.
פסיכולוג ספורט מסייע בהכנת המאמן, הצוות ומנהיגות הקבוצה להתמודד עם קשיים. למנטל ג'אמפ ניסיון רב בעבודה עם קבוצות תחרותיות, בהבנת הדינימיקה הקבוצתית ותרגומה למאמן ולצוות האימון באופן פרקטי ויישומי.
נאומי מוטיבציה זה לא ביג דיל. אולי זה מסייע, אולי זה לא מזיק. אבל,
חייבים להבין מה אנחנו עושים, מתי ומול איזו אוכלוסייה. וכן, זה צריך להיות מתוכנן ומדוייק !