עלינו להיות מודעים למצב המנטלי שבו נמצאים ספורטאים בתחרות ולהקנות להם את הכלים הנדרשים להתמודדות עם מצב זה מבעוד מועד, מהשלב שבו הם מתחילים את התמחותם בספורט.
המשחקים האולימפיים מספקים רגעים נדירים של הצלחה, כישלון, אכזבה וסיפוק. רגעים המבטאים כמה זה קשה, בלתי אפשרי לרבים, לזכות במדליה אולימפית. רגעים הממחישים לא רק את הקושי הרב בהגעה לפודיום, אלא גם את השילוב הנדרש בין מוכנות גופנית גבוהה למוכנות מנטלית גבוהה.
המקרה של סימון ביילס, המתעמלת האמריקאית המוכשרת והמעוטרת, המחיש כמה חשוב המצב המנטלי שבו נמצאים הספורטאים ברגע התחרות. במקרה של ביילס, מצב מנטלי גרם לה לנשור ממרבית תחרויות ההתעמלות במשחקי טוקיו.
ההכנה למשחקים האולימפיים מתחילה הרבה לפני ההגעה של הספורטאי למתחם האולימפי. מדובר על שנים של הכנה, אלפי שעות אימונים ומאות שעות תומכות בעיסוק הספורטיבי (כמו טיפול רפואי וניתוחי ביצוע). הספורטאים משתתפים באימונים גופניים בעיקר, המתמקדים בשיפור יכולותיהם הגופניות (סיבולת, מהירות, זריזות, כוח ודיוק) ובמיומנויותיהם המוטוריות הרלוונטיות לעיסוקם הספורטיבי (קליעה וכדרור בכדורסל, בעיטה לשער בכדורגל, גלגול בהתעמלות והטלה בג'ודו).
במסגרת אימוניהם, ספורטאים נדרשים גם להכין עצמם מנטלית לאירוע הספורטיבי. הם נדרשים להיות ממוקדים, לדעת כיצד להתמודד עם חרדת האירוע וחשש מהפסד, להתגבר על כישלון, להתמודד עם ביקורת וגם עם הצלחה. ההכנה המנטלית, מלמדת אותנו ספרות הפסיכולוגיה של הספורט, היא לא פחות חשובה מההכנה הגופנית. האומנם כך תופסים זאת ספורטאים ובעיקר מאמנים?
למרות ההבנה בקרב ספורטאים ומאמנים שהכנה מנטלית, המתוכננת ומנוהלת על ידי אנשי מקצוע שעברו הכשרה אקדמית ומקצועית בפסיכולוגיה של הספורט, היא הכרחית להגעה למצוינות, נראה שספורטאים ומאמנים לא תמיד מקדישים את הזמן הדרוש בתוכניות האימונים לטיפוחה.
ממחקרים אנו למדים שספורטאים מקדישים את עיקר זמנם לטיפוח יכולתם הגופנית, ולא תמיד נהנים מהכנה מנטלית ראויה. בעיקר אנו למדים שאגודות ספורט המטפחות ספורטאיות וספורטאים צעירים כמעט ולא מנתבות את תקציביהן לטיפוח הכנה מנטלית. טענות כמו: "היא תלמד לבד להתמודד עם הלחץ", "המאמן יכין אותו מנטלית לתחרות", או "קור רוח הוא תכונה. או שיש לך את זה או שאין לך את זה", נשמעות לא פעם על ידי מאמנים, פעילי ספורט ואפילו הורים של ספורטאים. טענות אלו משקפות את מקומה הנחות של ההכנה המנטלית בספורט.
כפי שנהוג לטפח הכנה גופנית, יש לטפח את ההכנה המנטלית: מיקוד קשב, הדמיה, הרפיה, הצבת מטרות, ויסות עצמי, התמודדות עם ביקורת, התמודדות עם כישלון או עם פציעה טורדנית. וזאת החל מהשלב הראשון שבו הילדים מתחילים את התמחותם בספורט. ללא הקניית יסודות מנטליים מוצקים יתקשו ספורטאים להגיע להישגים, גם אם הם טובים מאוד ביכולותיהם הגופניות.
המסר שעולה מהופעתה של סימון ביילס במשחקי טוקיו 2020 הוא שעלינו להיות מודעים למצב המנטלי שבו נמצאים ספורטאים בתחרות ולהקנות להם את הכלים הנדרשים להתמודדות עם מצב זה מבעוד מועד, מהשלב שבו הם מתחילים את התמחותם בספורט.
רוני לידור / נשיא המכללה האקדמית בוינגייט, ומרצה בקורס פסיכולוגיה של הספורט בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב