פרק 9 – איך מתכוננים מנטלית לתחרות שחייה?

שלום לכולם וברוכים הבאים לעוד פרק של פודקאסט מנטל ג'אמפ אנחנו ממשיכים במיני סדרה הנוספת על ענפי ספורט והפעם אחרי שעשינו לנו פרק הכדורסל אנחנו עוברים לענף השחייה. אני שוב עם רענן יאיר וישי ואני אשמח להעלות סוגיה שבעצם שאנחנו עושים אותה די בכל פרק מה מייחד את השחייה מבחינה מנטלית. אני אתחיל? תתחיל. בטח. קפוץ למים. כן מקווה שיש שם מים. אז קודם כל, שחייה, אנחנו מסתכלים על זה בכמה רמות. צריך להבין, שחייה היום, אנחנו מדברים על שחייה, אולי הדיפרנציאציה הכי מרכזית זה בין שחייה בבריכה, במקצים של ספרינטרים, טווחים בינוניים וטווחים ארוכים, ושחייה במים פתוחים, שזה בעצם יותר, למרות שמתאמנים גם בבריכה, אבל התחרויות מתרחשות בטבע.

במקומות שבהם יש גם השפעה יותר רחבה של מזג האוויר ושל הזיהום ושל מדוזות ועוד כל מיני כאלה יוצאים בהללו. אז רק זה ברמת המיון הראשוני. אולי נגיד רק לרגע שבפרקים אחרים גם נדבר על ענפים שבהם שחייה היא רק רכיב. כן, כמו טרטלון, כמו אחרים, שזה בעצם רכיב. השחייה בעצם ענף אישי. למרות שאתה מתאמן הרבה פעמים בקבוצה, ובעצם אתה מביא את עצמך לידי ביטוי ברמה האישית אל מול הקבוצה שאתה מתאמן איתה, אנחנו ניגע בזה בהמשך, את ההשפעות שיש לזה באימונים ובתחרויות, ובסוף בסוף בסוף בסוף בספורט ההישגי, בקווטות שיש לכל מדינה, גם לתחרויות מטרה גדולות, כמו אליפויות אירופה, עולם ואולימפיאדה כמובן, שם נכנס גם הקריטריונים וגם דברים אחרים.

עוד דבר בשחייה שיכול להיות לך המצב שבו אתה שוחה שליחים, שזה בעצם אתה הדבר הכי קרוב שיש בשחייה למשהו שהוא יותר קבוצתי בהקשר הזה. אני חושב שה… אנחנו מבינים ששחייה, יש בה מרכיב מאוד חזק של התמודדות אפקטיבית עם מצבים שבהם אתה מגיע לתחרויות מטרה, אתה התאמנת במשך שבועות לתחרות מטרה, וביום עצמו זה יום שיש בו הרבה מאוד סטרס, יש בו הרבה מאוד סטרסורים שאתה מגיב אליהם, יש הרבה מאוד דברים שמתרחשים. בין אם זה בבריכת חימום שלפני התחרות, בין אם זה בחדרי חימום, בין אם זה בחדרי הצבות, ובין אם זה ביציאה החוצה.

אז זה ככה… מאפיין מאוד חזק כתחרות מטרה ויש באמת, זה יום שלם שאתה יכול לנוע גם בין מוקדמות ובין תחרות בערב, גמרים וכולי, זה יום טלטלות, פוטנציאל לרכבת הרים משמעותית. עוד דבר שהוא מאוד רלוונטי לשחייה זה שגרת האימונים, בעצם היכולת של ספורטאי להחזיק שגרה סיזיפית. של ספורט שיש בו עניין מאוד חזק של רפטטיביות באימון, חזרתיות, ובאמת זה ספורט שאנשים בו, אני חושב, רובם ממה שאני מכיר, אנשים מאוד אינטרוברטים, אנשים שטוב להם עם עצמם, אנשים שיודעים לנהל את עצמם בצורה טובה, אנשים ששואבים אנרגיה מתוך עצמם ויודעים להתמודד עם הלבד הזה ובאופן אפקטיבי ולהרבה זמן.

דבר נוסף שאני חושב שיש בשחייה, שוב פעם, זה, אני הייתי אומר, לשחיינים שבהתפתחות, זה הסקרנות ללמוד ולהתאמן על הפערים. רוב השחיינים שאני עבדתי איתם, הם קיבלו הרבה פעמים כמובן מאליו את התוכנית אימונים שלהם, את המטרות וכולי, והיו פחות מעורבים בתהליך. אני חושב ששחקנים שמעורבים בתהליך, שואלים שאלות, מבינים לעומק מה הם צריכים לשפר בתוך הזה, את הזינוק, את התת-מימי, את הסגנון שלהם, את הקיפרים, ווטאבר, מה שהם צריכים, זה בעצם המרכיב המרכזי שבסוף עוזר להם לנהל גם איזשהו דו-שיח עם המאמנים, ולא רק שהמאמן אומר מה צריך, ברור שהוא באמת בעמדה שהוא יודע, אבל בהיבט המנטלי זה נורא חזק, ההקשר הזה.

אולי ההיבט האחרון, אני אתן פה לחברים גם לדבר, זה ההיבט של ניהול המקצה. בין אם אתה בספרינט ב-all out ויודע להתמודד עם הכאבים העצומים שזה מעלה בדפקים ובין אם זה ניהול של מקצים שהם יותר בטווח המהיר בינוני. שבו אתה צריך לנהל מקצה שבו אתה מנהל את הבריכות וכולי, לבין המקצים הארוכים שאתה בעצם לאורך זמן צריך לייצר לך את העליונות. וזה הספורט היחיד שאתה מתמודד בתוך בריכה, או בין היחידים שאתה מתמודד ואתה רואה בעין את ה… אם אתה רוצה. אתה צריך לנשום קצת אוויר, אז אתה כן יכול להגניב מבט ולראות מה קורה ואיפה אתה נמצא וכולי.

ואסטרטגית איך אתה מתמודד עם זה, וגם מנטלית איך אתה מתמודד עם זה. כי זה גם סוג של יכול להניע אותך מ… לצאת מתוכניות ה… המסגרת שבה בחרת לשחות ויש לזה הרבה מאוד היבטים, אז מה עושים ואיך עושים וזה, אולי נדבר בהמשך בהקשב הזה. אני חושב שעד עכשיו דיברנו על ענפי ספורט, נראה לי, למרות שהתעמלות אולי כן קצת ככה, אבל כדורסל, כדורגל, זה ענפים שיש לך משחק בשבוע ואתה מתאמן. אחד הדברים שמבחינה מנטלית מאתגרים בשחייה זה העובדה שיש לך… נקודת זמן, נקודת זמן שבה אתה צריך להגיע לשיא. זה לא עוזר שאתה תגיד לשופטים שם שעושים את המדידה בבריכה בווינגייט, שלפני שבוע בבריכה שהתאמנת עשית את התוצאה, אם לא עשית את זה שם, אז לא עשית את זה שם.

ואתה גם מאוד מודע למה אתה רוצה. זאת אומרת, יש איזו תוצאה שאי אפשר להתעלם ממנה, אתה יודע מה השיא שלך הזה מול העיניים שלך, מה אתה רוצה לשבור, מה אתה רוצה לרדת, ולכן ה… אחד הדברים שאני רואה שמאוד מאתגר בהקשר הזה זה להעביר את השחיינים מחשיבה שהיא מאוד אל מול זה התוצאה, זה התוצאה, מה יהיה, אני אבוא, אני לא אצליח, זה, זה. לעבוד נכון כדי להביא, בסוף שתיגע בקיר, בווינגייט, תסתכל, תרים את הראש למעלה, תסתכל על התוצאה ותראה את התוצאה שרצית. וכדי להגיע לזה אתה צריך כאילו באופן מסוים פחות להתעסק עם התוצאה, אלא יותר להתעסק במה אתה עושה כדי להגיע לשם.

דיברת על החדר ההצבות, בעיניי זה אחד הדברים שגם יחסית ייחודי בשחייה, זה העובדה שאוספים את כל השחיינים קצת לפני המקצה ויושבים אחד ליד השני שם בחדר סגור. מייצר הרבה מאוד לחץ, אם אתה יושב שם בחדר ואתה גם מכיר את השחיינים, ובגילם הצעירים מתחילים שם לדבר, ובאים איזו חבורה של שניים, מתחילים לשאול, נו, מה התוצאה שלך, מה התוצאה שלך, ואתה יושב שם לפעמים ורואה שחיינים, אפרופו גודל פיזי, יותר ממך. ממליץ לחפש את הקטע, יש קטע מאוד יפה שצולם באולימפיאדת ריו לדעתי, שרואים את פלפס ו… לה קלו, הדרום-אפריקאי, שיש שם סיפור שלם, שהוא הרי ניצח אותו ארבע שנים לפני, ורואים אותו ממש לפני המקצה ביניהם.

לדעתי פרסמנו את זה באיזה רילס על שפת הגוף של פלפס. ופלפס יושב שם עם האוזניות ככה, כולו זה, והוא עושה לו תרגילים של אגרוף מול העיניים. וזה מאוד יפה, כי סוף סוף, כי אגב, זה בסוף החוויה של השחיינים, זה היה מאוד יפה בעיניי, שאגב, לדעתי זה יהיה מאוד יפה אם יראו לנו קצת יותר את הדברים האלה, גם לצופים בבית, כי יש שם דברים מאוד מעניינים. אגב, וכמובן שבמשחה הזה פלפס ניצח אותו, אבל… אני חושב שיש פה הרבה מאוד עניין של איך אני מנהל את עצמי ביום של התחרות, זה עניין מאוד מאוד קריטי.

והרבה ילדים, יש להם הרבה מאוד לחץ, הם מגיעים לווינגייט, לאליפות חורף. אגב, אליפות חורף, תמיד חצי מהם חולים. זה גם קשור לתקופה של החורף, אבל זה גם קשור לזה שהלחץ בסוף עולה. פוגע במערכת החיסונית שלהם, והם תמיד שבועיים לפני האליפות נהיים, יש מגפות בכל הקבוצות של השחייה בארץ. ומגיעים ויש המון לחץ וחייבים לדעת לנהל את עצמם וללמוד איך אני מנהל את עצמי, הגעתי לווינגייט, יש לי, וגם צריך להגיד, לפעמים יש להם תחרות של ארבעה ימים, אני בסוף יש לי יומיים שבהם יש לי את המקצים שהם באמת המקצים העיקריים שלי, הם תמיד מופתעים, השחיינים שאומרים, לא יודע, דווקא המקצה הלא עיקרי שלי מאוד הצלחתי, כן, כי שם היית פחות בלחץ.

כשאתה רוצה להגיע למקצה העיקרי שלך, אתה צריך להיות מאוד מאוד מסודר, איך אני מכין את עצמי, איזה חימום אני עושה, מה אני עושה בחדר ההצבות, יש כאלה שעדיף להם להגיע הכי מאוחר שאפשר לחדר ההצבות, ממש בשנייה האחרונה. הכל צריך להיות מאוד מותאם, וגם צריך לזכור שלפעמים זה ילדים די צעירים, לפעמים ילדים בני 11-12, שיכולת שליטה וויסות רגשי שלהם בתוך מקום כזה כמו וינגייט, לא פשוט, לא פשוט, וצריך לבוא מוכנים לזה. דיברת על וינגייט, אז חשוב להגיד שבארץ באמת אין הרבה בריכות גם בגודל הזה, וגם בתחרות הבינלאומיות שוחים בבריכות גדולות, ובעוד שהם מתאמנים בבריכות.

אבל יש תוכניות. קטנות בדיוק וכן יש את הימים שאפשר לבוא ולעשות את זה אגב בעיקר רלוונטי אנחנו מדברים כאן במקליטים ואנחנו כמה חודשים לפני מה שנקרא אליפות קיץ שזה המעבר בעצם לאליפות על הבריכה הארוכה כי לפני זה בחורף זה היה לבריכות הקצרות וזה כבר משחק אחר גם וגם כמו שאתה אומר פחות מוכנים לזה לדבר הזה בדיוק ודיברנו על הניהול הזה אני מניח שגם כשרואים את אותו הכנה בחדר ההצבות של שניהם. אז חשוב להגיד שזה שניהם מנוהלים לא משנה מי ניצח אבל שניהם היו כנראה מאוד מתוכננים וידעו בדיוק מה הם הולכים לעשות במקום הזה.

וזה מעלה משהו שרלוונטי להרבה מאוד ענפים אבל בטח לענפים אישיים ש… כמו שרענן אמרת צריך גם להרכיב את הצוות שלי ולהיות מעורב ואולי בגיל צעיר עוד לומדים אבל לאט לאט גם כל אחד הגוף שלו מתפתח אחרת וכולי. אבל אבל הניהול מתחיל הרבה לפני מה שקורה בבריכה והמיקוד להצליח להתמקד לא בתוצאה אלא בגריפה או להבין שבאופן אוטומטי אני אראה את מי שבצד כשאני יוצא לנשום אבל אבל אני מחזיר את זה אז הרבה פעמים הניהול של זה קורה לא יודע אצלנו הרבה פעמים כשאנחנו מלמדים להשתלט על הסחות דעת ולאו דווקא.

בבריכה עצמה בין אם זה בבית בניהול של השינה והלימודים אבל גם לפעמים בין המקצים אני זורם ויושב עם חברים אבל מופתע פתאום כשמתקרב המקצה שלי אז בוא ולדעת לנהל גם את הזמן בין לבין מה אני צריך להתאושש כמה אני נותן לעצמי לחשוב על המקצה הקודם וכולי ואז בסוף זה יכול להגיע לתוך התוצאות ולבריכה עצמה. אתה יודע, אמרת על הניהול, על הקטע של אני, וגם אתה דיברת על זה, רענן, על אני מזיז את הראש ואני רואה את היריב, אז זה גם עניין של החלטה. אני מכיר שחיינים שזה האנרגיה שלהם. הוא צריך לראות את ההוא, כי הוא רודף אחריו וזה מה שנותן לו.

ויש אחר שהוא מסתכל על ההוא, נלחץ, אז אתה צריך ללמוד שאתה לא מסתכל על ההוא, שאתה מתרכז בתוך המסלול שלך וממש מתעלם וסוגר את כל ה… זאת אומרת, יותר קשה לסגור, יותר קל להחליט על מה אני מתרכז, אז אני מתרכז בפעולות שלי, מתרכז אפילו לפעמים לספור את הפעולות שלי, לייצר לעצמי איזשהו קצב, להתרכז בטכניקה של הגריפה, אני מתרכז פנימה, ואז אני פחות מתרכז החוצה. כל שחיין צריך לדעת מה עובד בשבילו. כן, וזה גבול דק בתוך התחרות, בין לדעת מה אני מסוגל לעשות, לבין להבין גם שיש לי פה איזשהו עוד לפעמים לקחת פה את ה-all-out, להוציא את עצמי מהאזור שאני חושב שאני נמצא, לאזור אחר שבו עוד לא הייתי.

וגם אם אני מתחמצן וגם אם זה קשה לי, בפעם הבאה זה כבר ייקח אותי למקום יותר טוב. אני חושב ששחקנים הרבה פעמים גם לא מודעים לחלק הזה, שבו הם צריכים הרבה פעמים לצאת מהאזור שמוכר להם, לאזור שלא מוכר להם. לפעמים אנחנו רואים באימונים תחרויות פנימיות בין שחיינים, לפעמים זה מוציא אותם מהקצב, כי אם המאמן אומר, עכשיו תשחו 80%, ואני רוצה להיות לפני ישי, אז אני עכשיו צריך לעשות מאמץ, אבל אני לא יודע שבתוכנית האימונים בהמשך יש לי עוד 4 כפול 800, או משהו שהוא בעצם פתאום הכניס אותי למקום אחר, ואז אני חוזר מבואס, ולא הצלחתי באימון, והתחמצנתי, והתעייפתי, ואני לא בקצב.

ועשיתי שטויות בתחילת האימון כי הייתי עם אגו גדול ורציתי תחרות. אז יש פה כל מיני מרכיבים, אפרופו ניהול עצמי ואפרופו היכולת באמת להיות בתוך האימון עצמו. אני חושב שיש איזשהו קצב שאתה צריך להיות מאוד מודע אליו, דווקא בגלל שבסוף זה ספורט, אתה דיברת על זה בהתחלה, שהוא מאוד רפטטיבי, בסוף יש פה חזרתיות על אותו דבר, אז יש פה המון עבודה שאפשר לעשות, ואני רואה גם באמת… לא מעט גם מאמנים אני רואה עושים את זה, אפילו כשאין פסיכולוג, ובטח כשיש פסיכולוג, כל הנושאים של הדמיה ושל הדברים האלה, אתה, זה כלי מאוד מאוד חזק, בגלל שבסוף יש פה משהו שהוא מאוד רפטטיבי.

אני חושב שיש איזשהו קצב פנימי שאתה צריך לבוא איתו, אתה צריך לדעת כשחיין מה הקצב הפנימי שאתה צריך. אני הייתי לפעמים משתמש אפילו, יש אפליקציות כאלה של מה שנקרא של מטרונום, שאתה ממש מלמד אותם את ה… את הקצב הפנימי שלהם, כי למשל, יכול להיות, זה כמובן יותר רלוונטי, כמובן שבספרינטים זה פשוט all out, אבל למשל, אם אני שוחה אפילו 200 פרפר, אז יש איזשהו קצב שאני רוצה את הבריכה הראשונה, יש קצב שאני רוצה את הבריכה השנייה. ואז גם מתחילות שאלות, נניח רציתי קצב מסוים, אני רואה שהיריב שלי, אפרופו, פתח יותר חזק, האם אני עכשיו רודף אחריו, האם אני לא, ואני צריך מאוד להישאר הרבה פעמים בתוך הקצב שקבעתי אותו, ולא לצאת מהתוכנית משחה.

מצד שני, גם תופעה שאפשר לראות בהקשר הזה, זה שחיינים שמתחילים, אפילו כשהם יודעים את הקצב, והמאמן אומר להם מה הקצב שהם צריכים בחמישים הראשון, הם יעשו יותר לאט, כי הם מפחדים, כי קרה להם פעם שלא נשאר להם כוח לחמישים האחרון. ואז מה שקורה, הם מסיים את המאתיים הזה, ומגלים שבעצם היה עוד הרבה כוח. זה התכוונתי קודם בהקשר הזה. זה מאוד דרמטי הרבה פעמים בתחרויות שאתה בעצם מנוהל לא נכון על ידי כל מיני או הנחות יסוד שיש לך לגבי עצמך, או הנחות יסוד שיש למאמן שלך לגבי דברים מסוימים, וזה נצרב לך באיזשהו מקום בתודעה.

או באמת, אגב, חוויה שלילית שהייתה חוויה. כן, וזה משמש אותך כקו האפס, למרות שקו האפס אף אחד לא הגדיר אותו שם, אתה מגדיר אותו שם, ולכן יש הרבה סיפור. אני חושב שאחד הכלים החזקים, זה גם מוכח מחקרית. לא רק לשחייה, רוב הענפים האישיים שיש להם מרכיב חזק של קרדיו ומרכיב חזק של התמודדות עם כאב וכאלה, אנחנו נראה את זה גם ב-endurance שנדבר על זה, זה… למעשה היכולת להבין רגע שההתמודדות עם כאב וההתמודדות עם המחשבות שלי נמצאות באותו מקום במוח, ולמעשה כשאתה לומד את הפרקטיקות של הדבר איך להתמודד, אתה מצליח לייצר מעצמך הרבה יותר.

רציתי להגיד עוד משהו שהוא חשוב בהקשר של שחייה, אני רואה הרבה שחיינים צעירים שמתקבעים לסגנון. ומפחדים לנסות סגנונות אחרים. עכשיו, המאמנים כן מנסים לעודד אותם, ולפעמים רואים. הבן אדם אומר, אני חתירה, טוב לי חתירה, אני טוב בחתירה. וראיתי לא מעט מקרים של שחיינים מאוד מוכשרים, שיש להם נתונים גופניים טובים, ועשו כן את המעבר, והצליחו הרבה יותר בסגנונות אחרים. פתאום גב הרבה יותר פתאום למה כי פתאום הם נתפסו למדו את זה בצורה טובה את היסודות פתאום ראו שזה הדביקו כמה כמה הצלחות ופשוט הבינו שהם יכולים לאמץ את זה. אני לא מדבר על אלה שבסוף עושים את המיקס שזה בעצם אלה שהולכים למעורב וכולי שהם בעצם שולטים בצורה טובה בארבעת הסגנונות.

זה גם כן משהו בשחייה רלוונטי. נגעת בזה גם בפרק קודם נראה לי בכדורסל שדיברנו שכאילו המעורבות להבין את הטקטיקה של המאמן לעומק וכולי גם הרבה שחיינים לא תמיד מבינים בטח בגיל צעיר למה המאמן שיבץ אותם גם במסכים שהם לאו דווקא חזקים בעוד שיש לזה אסטרטגיה מסוימת בשביל להוציא את האנרגיה או לתת יותר חזק כשאתה שוחה מקצה ארוך יותר. וגם פה המעורבות היא קריטית ועתירים ציפיות של להבין למה אני עושה את זה ואיך זה יכול לתרום לי דווקא במקום החזק ואז לבוא עם הרבה מוטיבציה ולא לשמש בזה כאיזשהו הסבר ללמה אולי לא יצליח לי בעתיד.

אז אז היא משמעותית פה והרבה פעמים זה גם מתחיל במאמנים כמובן של לתאם את זה. יש סוגיה מעניינת שהיא גם מאוד מנטלית שגם דיברנו על זה בפרקים קודמים שבעצם שחייה כמו שמאפיין ספורט יחידני יותר שכל טעות. כשאתה מאחר בשתיים שלוש שניות זה יכול לקבוע לך את הכל. סתם לדוגמה דיברנו על כדורגל כדורסל בפרקים קודמים. בכדורגל אם קשר מאחר בשתי שניות הוא כנראה יאבד את הכדור. ואם שומר בהגנה בכדורסל יאחר בשתי שניות אז כנראה שהם יקבלו סל עליו. אבל אם שחיין יעשה איזושהי טעות שמעכבת אותו בשתי שניות אולי כל ה… גם בחצי שניה ובעשירית לגמרי כל התחרות הלכה וכל העבודה של שנים הלכה.

אגב לפעמים. הריכוז בסוף בשחייה זה תמיד למי שמסתכל מהצד זה נראה שוחים כי כאילו חלקנו גם שוחים באופן כאילו אולי חובבני ומסתכלים אז לא מבינים שיש פה המון המון דיוק ויש פה המון המון כאילו כל טעות בזווית של ההכנסה של היד למים בזווית של הגריפה שלא נדבר על הקיפר ודברים כאלה ואתה צריך להיות מאוד מרוכז שם למשל אם אתה יודע כשחיין. אתה חייב להיות מרוכז שם כשאתה מגיע לקיר ולהסתובב, אז אתה חייב להיות שם ברמת ריכוז. יש חלקים שאתה אולי יכול טיפה להיות בתוך זרימה כזאת של התנועתיות, ויש חלקים שאתה חייב להיות מאוד מאוד מרוכז.

כי שם לפעמים זה מה שיכריע את המשחה. למשל, אני הרבה פעמים שאני עובד עם ספרינטרים, אני עובד איתם להיות מאוד מאוד ממוקדים בסיומת. כי מה שקורה לפעמים כשהם מגיעים לקיר, נניח עכשיו אנחנו במקצה של 50 חתירה, לפעמים זה ייקבע 1, 2, 3 על חלקי עשיריות ואפילו פחות. ולפעמים זה פשוט עניין של עד כמה אני שומר את עצמי בפוקוס ושולח את היד לקיר בשיא הכוח ולא כאילו טוב הנה סיימתי ואני כאילו כזה ככה. ממש להילחם על כל מרכיב הכי קטן שם בתוך ה… לא נדבר על התת-מימי ועל כל הדברים האלה. יש חלקים שאתה צריך לזהות יחד עם המאמנים, זה חלקים ששם את העשיריות הקטנות.

אבל אני חושב שזה בדיוק המרכיב, אם אופיר שאל, והוא ישאל אם הוא לא שאל, מה המאפיין הכי מרכזי בקרב ספורטאים, שחיינים ושחייניות שמתפתחים. אני חושב שמוטיב הלחץ בתחרויות מטרה הוא, בעיניי, לוקח ביג טיים. זה לא רק התחרות מטרה, צריך להבין. זה התהליך שמוביל את הספורטאי לתחרות המטרה. זה ההתמודדות שלו מול המאמן, מול עצמו, מול קבוצת השווים שלו בקבוצת הגיל. זה החברים שלו מבתי ספר או ממועדונים אחרים. זה בעצם להגיע… ולא לדאוג מזה אם תהיה במיטבך או לא. והרבה נמצאים בתוך מעגל דאגה מאוד חזק שהם לא יגיעו מוכנים, כי הם מחפשים כל הזמן את הסיבות למה הם לא היו מוכנים.

ואיך בעצם הם הופכים את השעון הזה ואומרים, בוא נסתכל במה אני מביא למשחה שלי ובמה אני טוב ולמה אני בעצם… איך אני יכול להשפיע על עצמי לא לדאוג כל כך מהדבר הזה? זה היבט אחד. היבט השני זה מה קורה בהיסחי הדעת באותו יום של תחרות. יש המון היסחי דעת. בין אם זה על שחיינים אחרים, ואיך הם נראים. וואו, בואי נא, זה… גדל. מה זה גדל? תראי את ה… עומד על המקפצה, מסתכל מסביב. שנה ש… בקיץ קודם התחרנו, הוא היה מטר שבעים, עכשיו הוא מטר שמונים פלוס. ומה קרה לזה? ואיך ה…

ויש המון המון מחשבות שנכנסות. אני חושב שאחד הפרקטיקות, אני חושב שהכי חשובות בעניין הזה לשחיינים, זה לדעת להשתמש בפרקטיקות של הרגעה. לדעת לנשום נכון, לדעת להרפות את הגוף נכון, לדעת לעשות בבריכה תרגילים שעוזרים לנו להתחבר לכאן ועכשיו, לקרקע, למה אני מרגיש, להיות מודע לזה, למה אני מרגיש, לדעת להתמודד עם מה שאני מרגיש ולייצר לעצמי. והמחקרים מראים, רציתי לדבר על זה קודם, ולא זה שבמקצועות האלה, שאלו. יאיר אתלטים, שאלו ברצי מרתון, שאלו שחיינים, שחייני מים פתוחים, ועוד כמה ענפים אישיים שהם בקטגוריה הזאת של קרוב לאנדורנס וכולי. מה הכלי שהכי עוזר לכם להתפקס ולהתמודד מנטלית?

והם אמרו שדיבור פנימי. זאת אומרת, דיבור פנימי שאתה עושה אותו נכון, אתה מבין את הקולות שאתה שומע, שהן קולות שבעצם משפיעים עליך לרעה, ומסיטים אותך מהנתיב שאתה אמור ללכת בו, והיכולת שלך להחזיר את עצמך לנתיב בצורה, דרך ה… קול הפנימי החיובי שבעצם מחזיר אותך. עכשיו, זה הרבה מעבר למחשבה חיובית, זה הרבה מעבר לכל אותן טכניקות שלפעמים מלמדים ספורטאים, זה באמת להיכנס רגע לאיזשהו סיסטם שמבין מה מייצר את הקולות ואת השחי הדעת, זה להבין איך אני עושה… מסגור מחדש לסיטואציות, איך אני בעצם מבין סיטואציות, איך אני מפרשן סיטואציות, איך אני מבין איך התהליכי תפיסה ושיפוט שלי עובדים, איך אני מבין את התהליך הקוגנטיבי שעובר עליי וכולי.

כשאתה מפרק איתם את הדברים ולאט לאט מסביר כל אחד, אז בסוף הם מבינים למה דיבור פנימי זה כלי אפקטיבי. כי רוב האנשים, מה שאני מכיר, הרבה מאמנים מנטליים כאלה ואחרים מלמדים את הכלי, מבלי להסביר את ה… מה עומד מאחורי זה ואיך האישיות של אותו ספורטאי רלוונטי לדבר הזה. כאילו, מה צץ לך בדבר הראשון שאתה רואה אמיתית, ואיך אתה יכול להתמודד עם זה. אני חושב שזה לשחיינים צעירים, זה פרקטיקה מאוד חשובה.

המערכת של העוררות היא הרבה פעמים באה לידי ביטוי נורא קל לחשוב על זה בגוף אבל היא באה לידי ביטוי במחשבות מאוד קבועות ואוטומטיות וזה בדיוק מה שאנחנו משתדלים לעשות אין לנו דיבור פנימי אחד שיתאים לכולם אבל כל אחד העבודה שלנו זה הרבה פעמים לעזור לספורטאים ולשחיינים במקרה הזה לזהות את הדיבור הפנימי האוטומטי והדי קבוע שלהם בשביל אז להבין מה הדיבור הנכון לפה אחד המאמנים המעניינים שיצא לי לעבוד איתו חזר הרבה פעמים על הספורטאים ואמר. הדברים הגדולים באים כשמתמקדים בדברים הקטנים והגדול זה אני רואה את התוצאה אני רואה איפה הוא פה והקטן זה הגריפה והושטת יד לזה והסיבוב שדיברנו עליו קודם וכשאני מבין איפה ההסחה דעת שלי לוקחת אותי שם אני יכול לחזור לטכניקה או לחוזקה שלי בתהליך הזה.

אני חושב שקצת דיברנו חוזרים על זה לדעתי כמעט בכל הפרקים שלנו. ניתן לזה כאילו מבחינתי אני בדרך כלל משתמש במושגים. זה לא משהו שאני המצאתי אבל זה בסוף הפוקוס צריך להיות על הביצוע ולא על התוצאה וזה בדיוק הדברים הקטנים שדיברת עליהם. על הטכניקה של הגריפה ועל המון המון דברים קטנים שאם אני מתרכז שם, אז קודם כל אני פחות מאפשר לראש שלי ללכת למקומות שאני לא רוצה, למחשבות האוטומטיות האלה, הבעייתיות. מאוד חשוב לדעת שהמחשבות האלה הן לא מעידות, העבודה שלנו זה לעזור לספורטאים לנהל אותם, לא להעלים אותם, הספורטאי שיחשוב שהם ייעלמו.

לא יכולים להיעלם גם, אתה יודע, זה מצחיק אותי, אני מסתכל ב… אני מסתכל לפעמים ב… ברשתות החברתיות השונות יש קולגות שמספרים שהם יכולים בשישה שלבים להעלים לחץ. פונים לספורטאים בקהל הרחב, אומרים, אני יכול לנטרל לך את הלחץ, ואז אני אומר… איזה שטות כאילו זה אחד מהגורמי אנרגיה הכי חזקים שיש לנו אז בוא את הלחץ הזה תאהב אותו תיקח אותו תאהב אותו תארח אותו. זה גם מאוד משמעותי ספציפית בשחייה אם עושה drill down לחזרה לשחייה כי בהרבה אוקיי שישה שבועות אתה יכול להגיד טוב בשישה שבועות אתה עובר שישה משחקים בכדורסל אבל בשישה שבועות אתה יכול לעבור תחרות אחת בשחייה.

וכל מה שתתאמן עליו לא יהיה באותה עוצמה למרות שיש המון דרכים להסתכל על הסחות דעת גם באימונים וגם הרבה מחוץ לשחייה וזאת לדעתי זאת האומנות באיזשהו מובן של מה שאנחנו עושים ומלמדים בהקשר הזה. אני רק עוד חצי דקה לפני שאנחנו מסיימים, כן חשוב לי להגיד משהו להורים, ובכלל, כשדיברנו על זה קצת, לא נגענו בזה, אולי אפשר לדבר על זה יותר, אולי פעם אחרת, אבל… לא, אתה צריך פרק קודם. נקדיש הורים. שחייה, שחייה זה ענף מאוד מאוד שוחק. הילדים כבר בגיל צעיר יש להם שניים, שלושה אימוני בוקר, שקמים לפני בית ספר בחמש בבוקר.

ההורים גם מכירים את זה, כי הם גם קמים להסיע אותם. ואני חושב שנורא חשוב לדעת לנהל את זה ולשים לב שלא מגיעים למצב ש… אני תמיד אומר למאמנים שאני עובד איתם, מבחינתי עדיף שאני רואה ילד שהוא כבר בשחיקה וקצת אפילו לכיוון של אוברטריינינג, תוותר לו על איזה עכשיו חודש, תוותר לו על אימון בוקר אחד ואתה תרוויח אותו. בדיוק. אז זה גם משהו שההורים צריכים לדעת לנהל וביחד עם המאמנים. טוב, אז נסגור את הפרק הזה. אני רק אגיד באמת אמירה כללית למי ששומע אותנו שיש פה באמת… הפרקים שלנו יש כל כך הרבה ידע שאני באופן אישי זה מרתק אותי ויש פה באמת מומחים להמון ענפי ספורט אז מזמינים אתכם להקשיב ולשמוע ויש הרבה מאוד מה ללמוד גם להורים גם לספורטאים מכל מיני ענפים.

אז נזכור את הפרק הזה כאן תודה שהייתם איתנו בכל שאלה שיש לגמרי אנחנו זמינים ברשתות לכל שאלה שרק עולה ונתראה בפרק הבא תודה לך תודה רבה.