משחק חימום – פתרון לבעיה מנטלית בקבוצת ספורט

1 נובמבר, 2017

בשנים 91-92 עבדתי כיועץ של נבחרת הנכים של ישראל בכדורסל. מדובר בנבחרת עם עבר מפואר, אשר בשנות ה-60 וה-70 היתה נבחרת מאוד חזקה ועתירת השגים. מאמן הנבחרת הנוכחי, היה כוכב העבר שלה, ברוך חגאי, שחקן מצוין ומוכשר, עילוי עולמי בענף הזה. אולימפיאדת ברצלונה היתה היעד המסומן, והעפלה אליה היתה מותנית בהצלחה באליפות אירופה הקרובה.

ההשתלבות בעבודה מקצועית בענף הזה, איננה מובנת מאליה כלל. מדובר על ענף חדש לי לגמרי, עם דינמיקה שונה, ז’רגון ייחודי, הרבה הומור (ברובו שחור, ולא תמיד קל לעיכול) – וכל אלה יצרו עבורי אתגר אמיתי וכן עבודה מקצועית מרתקת. התחלתי כדרכי בניתוח, דרך שיחות עם המאמן והשחקנים ודרך צפיה במספר משחקים. מברוך חגאי המאמן ניתן היה ללמוד המון. מדובר באיש מדהים, אנרגטי, מלא חיות והומור. איש מקצוע יסודי של ספורט וכדורסל, בעל ידע רחב, היכרות מעמיקה עם רזי המשחק כמו גם רזי כל שחקניו.

מתהליך הניתוח, שכלל כאמור צפיה בכמה משחקים של הנבחרת, ראיתי תופעה עקבית מאוד מעניינת. הנבחרת התחילה כמעט כל משחק בפיגור. הם פתחו את המשחק כמעט תמיד באיזו מין התחלה נרפית, בהתנהלות לא ממקודת, ביכולת די חלשה, וכך נוצר מצב שהמחצית הראשונה כמעט תמיד הסתיימה בפיגור. בכל התחלת משחק, היריבה היתה נראית יותר טוב, שחקניה יותר חמים, יותר בטוחים בעצמם ויותר יעילים. בהרבה מקרים הצליחה הנבחרת לכפר בהמשך המשחק על ההתחלה הצולעת, אבל בהחלט היו גם מקרים שלא כך. למעשה, נדרשה עבודה קשה מאוד בהמשך המשחק, על מנת לבצע את המהפך הנדרש בתוצאה. עבודה מאומצת זו, לעתים כאמור לא הספיקה, ולעתים הייתה מיותרת אם פשוט היו פותחים את המשחק כמו שצריך.

הניתוח המקצועי שלי ראה בנקודה זו נקודת מפתח. היה נראה שלשחקני הנבחרת לוקח זמן ‘להיכנס למשחק’. המטרה אם כן, היתה להגיע למצב שבו ב’זמן האפס’, בזמן שריקת הפתיחה כבר, השחקנים יהיו במצב שהם לגמרי חמים, ממוקדים, מלאי ביטחון ומלאי מוטביציה.

ההצעה שלי לעניין זה היתה לערוך חימום שהוא הרבה יותר אינטנסיטי ודורשני מאשר החימום הסטנדרטי (שלרוב כולל זריקות לסל, קצת מסירות וכדרורים חופשיים). במקום אלו, הצעתי משחק בהרכב מלא (5 על 5, ההרכב הראשון מול ההרכב השני), אבל שיתנהל כולו אך ורק בגבולות רחבת השלוש של סל אחד. 2 קבוצות שרוצות לנצח, 10 שחקנים, 10 עגלות נכים – וכולם מתנהלים, משחקים ונאבקים מבלי לצאת מקשת השלוש. ממשחק כזה, נוצר במהירות מתח מאוד חיובי. הצפיפות, הפיזיות והמוטיבציה מולידים משחק-אימון מאומץ, אינטנסיבי, עם הרבה זעה ואגרסיות. אחרי כמה דקות כאלה, פתיחת המשחק האמיתי מהווה המשך טבעי לרמה הזו של אנרגיות ודריכות. אחרי חימום כזה עלו שחקני הנבחרת שהם כבר חמים באמת, דרוכים, אגרסיבים וממוקדים.

זו היתה תרגולת כחלק מההכנה של הנבחרת באותה תקופה, ועובדתית – זה עבד מצוין. שחקני הנבחרת פתחו הרבה יותר חזק את המשחקים הבאים שלהם, והעלימו את התופעה החוזרת של התחלת משחק חלשה והיקלעות מיידית לפיגור. הנבחרת החלה לנצח יותר, ואף התברגה יפה באליפות אירופה, כך שהעפילה לאולימפיאדה לאחר שנים רבות ללא הצלחה לעשות כן. המטרה הושגה.

מעבר לפתרון המקצועי המעניין ולתוצאה הספורטיבית החיובית, שמחתי גם לשמוע לימים מברוך, שהשחקנים מאוד אהבו את סוג המשחק-אימון הזה, וביקשו ממנו ביוזמתם פעמים רבות להתאמן בצורה כזו.

info@mentaljump.com

אוהד מעוז – 050-5273133 | רענן דגן – 054-2480420