fbpx

תרבות של ספורט, מנטליות של מנצחים והסיפור של נבחרת יפן בכדורגל

המשחק של יפן עם בלגיה גרם לי להזיל דמעות בסוף המשחק. זה היה כל כך עצוב לראות את היפנים מפסידים ב 30 שניות האחרונות של ההארכה, אחרי משחק מדהים. ריגש אותי במיוחד המעמד של הליכה לקהל וקידה יפנית מסורתית מולו, עם הרבה עצב בעיניים אבל עם כבוד גדול.

המשחק של היפנים היה מדהים, לא בגלל רמת הכדורגל הגבוה אלא בגלל המאפיינים התרבותיים שלו. אפשר לראות במשחק את השתקפות התרבות היפנית כפי שבאה לידי ביטוי בחיי היום יום ובספורט אנחנו רואים דברים דומים גם בג׳ודו. הג׳ודאי היפני חיי ונושם את הספורט שעות רבות ביום. הוא יילחם עד הסוף ולא משנה אם הוא בפיגור, ביתרון או פצוע, הוא לעולם לא יוותר. הוא ינסה תמיד לעשות ג׳ודו ״יפה״, לזרוק באיפון ולא ינסה לעשות תרגילים לא חוקיים. הוא ייתן כבוד למאמן וגם הכוכב הכי גדול, לא משנה אם הוא אלוף אולימפי או אלוף עולם, ייתן בסיום הקרב קידה ליריב, לשופט, למזרון ואח״כ למאמן שלו.

בכדורגל אתמול ראינו השתקפות של התרבות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בספורט ומלמדת אותנו עד לאן אפשר להגיע בספורט.

המשחק המדהים של היפנים לא היה ברמת הכדורגל אלא במשחק הקבוצתי המופלא, אף אחד לא מכדרר יותר מדי ואף אחד לא מנסה להראות שהוא כוכב. כולם עובדים בשביל הקבוצה ובשביל המאמן ובשביל הכבוד. הם לא מבזבזים זמן, לא הולכים לקרן בדקה ה93, הם לא מביימים פציעות או מאריכים את זמן הפציעה גם שהם מובילים. הם נאמנים לערכים שלהם ולתכנית המשחק בכל מצב. הם משחקים בצורה הוגנת, נוקשה וחסרת פשרות, אבל הוגנת. הם כמעט לא מושכים בחולצה של היריב ולא עושים עברות שנעלמות מעיני השופט בהתקהלויות. נדיר לראות אותם מתווכחים עם השופט.

ומעבר לכך, מלחמה חסרת פשרות, נחישות והגעה ראשונים לכל כדור, לא הולכים כמעט, קמים במהירות אחרי תיקול. יש לכולם תחושת אחריות ומחויבות לתת את הכל, כך הם חונכו, כך הם גודלו וכך הם עושים ספורט.

גם כשאין כישרונות גדולים, הגישה הזאת של הליכה עד הסוף, תוך כבוד גדול לכללי המשחק, היריב, השופט והקהל מרגשת מאד. ולכן התאכזבתי מאד והזדהיתי עם העצב שלהם אתמול בהפסד לבלגיה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

דילוג לתוכן